חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעברה
יישוב זמני במדינת ישראל בשנות החמישים. נועד ליישב עולים חדשים עד למציאת מגורים של קבע. שכונת עולים לישראל.
מתוך: גזע אחד 11 ענפים
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. ויקיפדיה
מתוך: העלייה של רחל אלבז
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות.
מתוך: בית הכנסת של סבא אליהו
מעברה "אגרובנק"
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית‏. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה. בימי העלייה ההמונית, בראשית שנות החמישים, הוקמו ליד חדרה שלוש מעברות: אגרובנק, נווה-חיים וברנדייס. מבחינת הרשויות הוכרו שלוש המעברות כמעברה אחת (מעברת אגרובנק)‏[2], למרות שהיו מעברות נפרדות מבחינה טריטוריאלית, שהכילו בסך הכול כ-13,000 עולים ניצולי השואה, יוצאי תימן, צפון אפריקה, עיראק, כורדיסטן ופרס. שלוש המעברות הוקמו במקומם של מחנות הצבא הבריטי לשעבר, וזכו גם לקבל את שמם.
מתוך: עלייה מבולגריה להתיישבות בישראל
מעברה (יישוב קליטה)
יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: בשביל חיי – אריה בר
מעברה -
המילה נגזרת מן המילה מעבר, לעבור. שם נוסף למעברה "יישוב קליטה". יישוב זמני שהוקדם על מנת לקלוט עולים שהגיעו ארצה בחוסר כל ולמדינה שזה עתה קמה, לא היו בתי קבע על מנת לישב בהם את כל העולים שהגיעו ארצה. לכן יישוב הקליטה נקרא מעברה - מעבר מבית זמני למבנה ראוי, מכבד וקבוע
מתוך: מי אתה סבא אהוב שלי? משה גזית ז"ל
מעברה - מחנה ישראל
ישוב זמני, תושביו מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם. מחנה ישראל היה מגדולי מחנות העולים בארץ. שכן צפונית לעיר לוד.
מתוך: העלייה מבגדד של תמר אטיאס
מעברה, ערבות הדדית
תחנות המעבר של העולים לפני התיישבות קבע. ערבות הדדית- אחריות הקהילה אחד כלפי השני.
מתוך: משפחת חפץ
מעברה, פאדיון
מילה/מושג/ביטוי: "מעברה"- הפירוש: מחנה מעבר לעולים שהגיעו ארצה. העולים השתכנו באוהלים או פחונים (צריפים). מילה: "פאדיון"- מחבלים מסתננים שהגיעו מירדן וחדרו לישובים בארץ וביצעו מעשי הרג.
מתוך: עולים ברגל לארץ הקודש
מעברה-יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מחנה-מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. חסרונם הגדול היה באווירה שהם יצרו: שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהממסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני
מתוך: סיפור העלייה של רחל גרינברג
מעברה:
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. (ויקיפדיה)
מתוך: חלום שהתנפץ