חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעברה
בשם הרשמי "ישובי קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית.
מתוך: סבתא דביה גדלה כבת יחידה
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך: חוויה מילדותה של סבתא כרמלה במעברה
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: חביבה קריסי – סיפור חיים
מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך: חוויות ילדות במוצקין
מעברה
סוג של אוהל. דיור זמני שהיה נהוג לתת לעולים חדשים שהגיעו ארצה.
מתוך: דרכה של סבתא נעמי
מעברה
כדי לשכן את העולים החדשים המדינה יצרה מעברות. כלומר, צריפים בעלי קומה אחת וללא יסודות שקל להקימם. מדובר בבניה קלה תוך שימוש בעץ, פח, לבנים ומשטחי בטון. קל להקים מעברה בתוך מספר שעות. המעברות היו מיועדות למשכן זמני. הבעיה הייתה שהמעברה יצרה צפיפות גדולה בין אנשים שהגיעו ממקומות שונים בעולם. לאנשים שונים יש שפות שונות ומנהגים שונים. נוצר חיכוך רב בין העולים במעברות לבין עצמם ובינם לבין ההנהגה. ההנהגה היטיבה עם העולים מרומניה למשל והם הועברו די מהר למשכן אחר וקבוע. אחרים נתקעו במעברות עוד זמן רב.
מתוך: סיפור העלייה והקליטה מפי סבתי הגב' רגינה (ג'ינה) דנקנר
מעברה
מעברה היא מקום מגורים קטן הנועד לשכן עולים חדשים שהגיעו ארצה בכמויות גדולות ולא היה מקום לשכן את כולם,בנו את המעברה או מאוהלים או מפחונים כאשר בדרך כלל המטבח ובתי השימוש היו משותפים לכולם.
מתוך: יאיר מתעד את סיפור העלייה ממרוקו של סבא וסבתא
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה
מתוך: מטהרן למעברת יבנה – אורה יצחק פור
מעברה
מעברה: , מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם."[1]; בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם
מתוך: בת שבע במעברת בית שמש
מעברה
אזור קליטה זמני שהוקם בשנות ה- 50  ליד יישובים , ותיקים שנועד לספק מגורים לעולים שהגיעו בגלי העלייה לארץ לאחר קום המדינה. המגורים במעברה היו בצריפי עץ , צריפי פח ואף באוהלים. חיי המשפחות במעברות היה קשה בגלל תנאי תברואה ירודים , חוסר במים ובחשמל ובתשתית של תחבורה ודרכי גישה. במהלך שנות ה- 60  פורקו המעברות , חלקן הפכו ליישובי קבע וחלקם התמזג עם הישוב הקרוב אליהם.
מתוך: המשכיות לאחר השואה