מעברה
מחנה מעבר לישוב קבע
מעברה
ישוב ארעי לעולים חדשים לארץ ישראל בשנות החמישים
מעברה
ישוב ארעי לעולים חדשים לארץ ישראל בשנות החמישים (מילוג)
מתוך:
ילדותה של פרלה בישראל
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם."[1]; בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם.
ההבדל העיקרי בין מחנה העולים למעברה בא לביטוי במידת האחריות של העולים לפרנסתם. במחנות העולים קיבלו העולים מזון ודיור ללא תשלום, במעברות נדרשו העולים לדאוג לפרנסתם בעצמם.
בעיית הדיור נפתרה במהירות על ידי הקמת המעברות. הקמת המעברות המבודדות יצרה פיזור אוכלוסין אך מנעה את השתלבות העולים כמו גם מציאת מקורות פרנסה. בפועל הוקמו 98 מעברות בסמיכות ליישובים וותיקים, ו-31 מעברות נוספות הוקמו הרחק מנקודת יישוב כלשהי (ירוחם לדוגמה). הבתים במעברות היו דלים ביותר מכיוון שתוכננו כפתרון זמני בלבד. סוגי המבנים הנפוצים במעברות היו: אוהלים, בדונים (מבנה דמוי צריף עשוי בד), פחונים (מבנה עשוי פח), אזבסטונים (מבנה עשוי אזבסט) וצריפונים.
מתוך:
החיים של בת שבע במעברה
מעברה
אתר יישוב זמני שהוקם בשנות ה- 50 לקליטת העולים החדשים. התנאים במעברות היו קשים
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם. (ויקיפדיה)
מתוך:
סבתא רחל ישורון מספרת
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50
מעברה
מקום בו גרו העולים החדשים עד המעבר למגורי קבע
מעברה
יישוב של אוהלים שבו עולים חדשים יכולים לגור זמנית.
מתוך:
הבריחה מעירק לישראל
מעברה
אזור מגורים ארעי אותו הקימה המדינה לשכן עולים בגלל מצוקת דיור.
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-2 (מתוך ויקיפדיה)
מעברה
שכונת עולים חדשים
מעברה
צורת מגורים זמנים בשנות ה-50
מתוך:
החיים במעברה שער העלייה
מעברה
יישוב זמני בישראל
מעברה
אזור ובו צריפים ואוהלים הנועד להכיל עולים חדשים מארצות זרות
מתוך:
החור באונייה
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך:
צבר רומני
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. ויקיפדיה
מתוך:
הסיפור של סבא יענקל'ה
מעברה
ישוב קליטה שהתקיים במשך שנות ה-50 ונועד להחליף את מחנות העולים לארץ ישראל.
מעברה
יישוב זמני
מתוך:
אופטימיות למרות הכל
מעברה
מקום מגורים זמני