מעברה
ישוב ארעי לעולים חדשים לארץ ישראל בשנות החמישים
מתוך:
עלייה וחיים בארץ ישראל
מעברה
מקום מעבר לעולים החדשים
מתוך:
סיפור העלייה שלי מעירק
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מעברה
"יישוב קליטה", יישוב זמני, אשר התקיים במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול והוא נועד לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול.
המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים והיו בעלי תשתיות רעועות וסבלו מתנאי תברואה ומחייה קשים.
מעברה
יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם,
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפורה של סבתא רינה קרן
מעברה
יישוב זמני שהוקם על מנת לקלוט עולים חדשים.
מעברה
מחנה יישוב, מקום מגורים זמני לעולים החדשים שהגיעו לישראל בשנות ה-40 וה-50.
מעברה
המילה מעברה באה מהמילה מעבר. עם קום המדינה הגיעו יהודים רבים לארץ. לא היה היכן לשכן את כולם, לכן הממשלה הקימה אוהלים ופחונים (בית מפח) ושיכנה את העולים ארצה עד שייבנו בתים לעולים החדשים.
מתוך:
קדימה, מעפילים ארצה
מעברה
ישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מעברה
יישובי קליטה זמניים שהתקיימו במדינה בשנות החמישים
מעברה
מחנה עלייה לעולים חדשים
מעברה
אוהל
מעברה
"יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50.
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
ישוב ארעי לעולים לחדשים לארץ ישראל בשנות החמישים
מתוך:
סיפורה של מזל זיקרי
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך:
לגור באוהל – רחמים מישאל
מעברה
המילה מעברה באה מהמילה לעבור כלומר מגורים זמניים כדי לעבור למגורים קבועים. המעברה היתה כמו מחנה. תנאי המחייה במעברה היו מאוד קשים כי זה היה בצריפים ובאוהלים ותנאי ההגיינה והחיים מסביב היו מאוד קשים
מתוך:
מהגולה אל הגאולה
מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.