מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
מעין צריף שבו גרו העולים
מעברה
שכונת מגורים ארעית
מתוך:
סבא יוסי בן נון ואני
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50.
מתוך:
עליית משפחתי לארץ
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
מעברה – ב-1950 עלו לארץ 1,250,000 אנשים בזמן שאזרחי המדינה מנו 650,000 איש בלבד. על מנת שניתן יהיה לשכן תוך זמן קצר את העולים החדשים נבנו מתחמי אוהלים ופחונים בפאתי הערים והישובים. המושג מעברה בא מהמונח מעבר הכוונה היא למשהו זמני.
מעברה
שם רשמי: "יישוב קליטה". יישוב זמני, אשר התקיים במדינת ישראל בשנות ה-50. (ויקיפדיה)
מתוך:
ילדותה של רותי בקיבוץ
מעברה
יישוב זמני לעולים חדשים לארץ ישראל בשנות החמישים.
מתוך:
אילו לסבתא היו גלגלים
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
מַעְבָּרָה, מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך:
הנעורים של גאולה במעברה
מעברה
מַעְבָּרָה, מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מעברה
ישוב זמני לעולים
מתוך:
סיפורה של סבתא לאה אסייג
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50
מתוך:
ילדות בארץ ישראל
מעברה
מעברה היא יישוב קליטה שבו היו קולטים את העולים החדשים לפני שהיו מפזרים אותם לדיור קבע
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
צורת התיישבות בקום המדינה.
מתוך:
כיתה א' במעברה
מעברה
מקום מגורים שאינו קבוע
מעברה
בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50.
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
מחנות העולים היו באחריותה של מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. והיא דאגה לאחזקתם. עקב ההיקף העצום של העלייה, גדל מספר אוכלוסי המחנות מעבר לכל תחזית. בראשית ינואר 1949 ישבו במחנות 28,000 איש. הווה אומר, מתוך מאה אלף עולים שהגיעו בשמונת החודשים הראשונים שלאחר הכרזת המדינה, אחד מכל ארבעה עולים נשאר במחנה. שלושת הנותרים הסתדרו בכוחות עצמם.
מתוך:
זוהרה, שרה מנצור