מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעברה
מַעְבָּרָה, מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם,
מתוך: ילדות בשכונת שביב בהרצליה
מעברה
המעברות היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך: זיכרונות ילדות בעיר חיפה
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא יפת – הסיפור שלא הכרנו
מעברה
מגורים זמניים, לתקופת מעבר, לעולים בראשית שנות הקמתה של מדינת ישראל
מתוך: אלו הם חיי
מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50.
מתוך: סיפור משפחתי
מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם."[1]; בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם.
מתוך: סיפורם של ילדי תימן במעברות.
מעברה
ישוב זמני אשר התקיים במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: שושנה דדון נזכרת בילדותה
מעברה
ישוב זמני שהוקדם בתחילת קום המדינה על מנת ליישב עולים חדשים עד הגעתם ליישוב קבע. לרוב העולים התגוררו באוהלים. זה יכל להמשך גם שנתיים.
מתוך: זכרונות של ילד מעברה
מעברה
כנוי למחנה מעבר מהמחנות שהוקמו לעולים בתקופת העלייה הגדולה בשנות החמישים, כאשר לא היתה אפשרות להושיבם בישובי קבע. העולים התגוררו באוהלים, ומאוחר יותר בבדונים ובפחונים.
מתוך: מיכל, רועת הצאן
מעברה
מעברה היא מחנה מעבר. "הבתים" עשויים מפח והם נקראים נקראים צריפים. שטחו של הצריף כעשרים וארבע מטרים והא מאכלס משפחה שלמה.
מתוך: השנים הראשונות במדינת ישראל
מעברה
מחנה עולים, מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות
מתוך: החיים בישראל ומרוקו חנה אלקיים