מעברה
מגורים זמניים לעולים חדשים
מתוך:
עלייה וקליטה בארץ ישראל
מעברה
מַעְבָּרָה, מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם,
מעברה
המעברות היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך:
זיכרונות ילדות בעיר חיפה
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
מגורים זמניים, לתקופת מעבר, לעולים בראשית שנות הקמתה של מדינת ישראל
מתוך:
אלו הם חיי
מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50.
מתוך:
סיפור משפחתי
מעברה
"יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50.
מתוך:
סיפור העלייה של צבי
מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם."[1]; בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם.
מעברה
מקום מגורים ראשון בארץ ישראל
מתוך:
סבתא אסתר עושה עלייה
מעברה
ישוב ארעי לעולים חדשים לארץ ישראל בשנות החמישים.
מעברה
ישוב זמני אשר התקיים במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך:
שושנה דדון נזכרת בילדותה
מעברה
ישוב זמני שהוקדם בתחילת קום המדינה על מנת ליישב עולים חדשים עד הגעתם ליישוב קבע. לרוב העולים התגוררו באוהלים. זה יכל להמשך גם שנתיים.
מתוך:
זכרונות של ילד מעברה
מעברה
כנוי למחנה מעבר מהמחנות שהוקמו לעולים בתקופת העלייה הגדולה בשנות החמישים, כאשר לא היתה אפשרות להושיבם בישובי קבע. העולים התגוררו באוהלים, ומאוחר יותר בבדונים ובפחונים.
מתוך:
מיכל, רועת הצאן
מעברה
מעברה היא מחנה מעבר. "הבתים" עשויים מפח והם נקראים נקראים צריפים. שטחו של הצריף כעשרים וארבע מטרים והא מאכלס משפחה שלמה.
מעברה
מגוריהם של העולים החדשים בתוך אוהלים המרוכזים במקום אחד בתחילת שנותיה של המדינה.
מתוך:
מחיי המעברה לקליטה בארץ
מעברה
צריף קטן שבנוי כמו אוהל, בו שיכנו את העולים על לקבלת דיור קבע
מעברה
יישוב זמני לקליטת עולים
מתוך:
לא ידעתי מה זה מטוס
מעברה
מקום שיכון זמני לעולים חדשים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל
מעברה
מחנה אוהלים
מתוך:
מסיפורי סבא יוסי משלי
מעברה
מחנה עולים, מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות