מעברה
זה מקום עם הרבה אוהלים בפרדס חנה ואחר כך הסוכנות הגיע והודיעו לנו שאנחנו עוברים לגור ברמלה שם היו בתים ערבים ואמרו לנו כל אחד שיבחר בית ושם עברנו מרחוב לרחוב ומצאנו בית ואמרו לנו אתם יכולים לגור פה.
מעברה
מחנה אוהלים שבו שוכנו העולים החדשים בבוהם לארץ
מתוך:
פינוי התושבים מבאר יעקב
מעברה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים .
מתוך:
הגשמתי את חלומי
מעברה
ישוב זמני במדינת ישראל בשנות ה- 50. המעברות הוקמו לרוב בשוליי ישובים ותיקים או בישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שבאו בגל העליה הגדול. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם
מתוך:
החיים במעברה
מעברה
ישוב עולים זמני לקליטת עולים בשנות החמישים והשישים.
מתוך:
בצל מלחמות
מעברה
מעברה הוא מקום מגורים לעולים חדשים.
מתוך:
סיפורו של סבא בנימין
מעברה
ישוב זמני שהוקם כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך:
ילדות בכפר פינס
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
שכונת עולים יישוב זמני.
מתוך:
סבי שלמה הסבא של כולם
מעברה
מחנה עולים או יישוב קליטה
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך:
סבא צביקה חובב ספורט ימי
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. (ויקיפדיה)
מתוך:
האירוח שהסתיים במיון
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. ב-23 במאי 1950 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה: "בשבוע שעבר הוקמה בהרי ירושלים, על מורדותיה של כסלון הדרומית, ה"מעברה" הראשונה בארץ. ה"מעברה" היא יישוב זמני, אשר תושביו, המוצאים ממחנות העולים לעבודות יעור, מתגוררים באוהלים עם משפחותיהם.",בתוך פחות משנתיים חיו במעברות מעל 220,000 בני אדם.
מעברה
מעברה יישוב זמני של העולים החדשים שהגיעו מאירופה שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. (ויקיפדיה)
מעברה
ישוב ארעי לעולים חדשים למדינת ישראל בשנות החמישים.
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפור העלייה שלי מעירק
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך:
דרך האמונה
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברה
יישוב זמני שהתקיימו במדינת ישראל בשנות ה50
מתוך:
אין לנו ארץ אחרת
מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)