מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסך הברזל
כינוי לקו הגבול האידאולוגי אשר חילק את אירופה לשני גושים: הגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות, והגוש המערבי בהנהגת ארה"ב.
מתוך: סיפורו של סבא אליהו קנדוב
מסך הברזל של סטלין
ברוסיה לא נתנו לצאת ולהיכנס בזמן השלטון של סטלין, לכן קראו לזה מסך ברזל הסוגר את המדינה.
מתוך: הצברית והצנחן מבולגריה
מסכות אב"כ
אמצעי הגנה שחולק לאזרחים במלחמת המפרץ שנת 1991 כדי להגן מפני התקפת גז
מתוך: עולים מרוסיה לארץ
מסכות אב"כ
אמצעי מיגון נשימתי כנגד גז רעיל הנמצא באוויר, כתוצאה מהפעלת חל"כ (חומר לחימה כימי) או חלב"ג (חומר לחימה ביולוגי) או כתוצאה מתקלה שגרמה להשתחררות חומרים רעילים בפעילות אזרחית.
מתוך: השכונה של הרבי נחלה ללא מיצרים
מסכת אב"כ
היא אמצעי מיגון נשימתי כנגד גז רעיל הנמצא באוויר, כתוצאה מהפעלת חל"כ (חומר לחימה כימי) או חלב"ג (חומר לחימה ביולוגי) או כתוצאה מתקלה שגרמה להשתחררות חומרים רעילים בפעילות אזרחית(ויקיפדיה)
מתוך: עליה בזמן מלחמה
מסכת אב"כ
אמצעי מיגון נשימתי כנגד גז רעיל הנמצא באוויר, כתוצאה מהפעלת חל"כ (חומר לחימה כימי) או חלב"ג (חומר לחימה ביולוגי)
מתוך: מלחמת המפרץ של סימה
מסכת גז
אמצעי מיגון נשימתי כנגד גז רעיל הנמצא באוויר, כתוצאה מהפעלת נשק כימי או כתוצאה מתקלה שגרמה להשתחררות גז רעיל בפעילות אזרחית.
מתוך: מהגולה למדינה ועצמאות
מסכת גז
בישראל ידועה כמסכות אב"כ) היא אמצעי מיגון נשימתי כנגד גז רעיל הנמצא באוויר, כתוצאה מהפעלת חל"כ (חומר לחימה כימי) או חלב"ג (חומר לחימה ביולוגי) או כתוצאה מתקלה שגרמה להשתחררות חומרים רעילים בפעילות אזרחית..
מתוך: מארצות הברית לישראל
מסכת גז - אב"כ
מסכת גז (בישראל ידועה כמסכות אב"כ) היא אמצעי מיגון נשימתי כנגד גז רעיל הנמצא באוויר, כתוצאה מהפעלת חל"כ (חומר לחימה כימי) או חלב"ג (חומר לחימה ביולוגי) או כתוצאה מתקלה שגרמה להשתחררות חומרים רעילים בפעילות אזרחית.
מתוך: מנער במרוקו עד צה"ל
מסלול - מושב
מַסְלוּל הוא מושב בצפון-מערב הנגב, המשתייך לתנועת המושבים. הוא ממוקם מדרום-מערב לאופקים ומול הכפר השיקומי עלה נגב. שטחו של המושב הוא כ-7,200 דונם. שמו ניתן לו על שם הפסוק בספר ישעיהו: ”וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ”. (ויקיפדיה)
מתוך: מאיראן לארץ ישראל
מסלקה
המקום שבו נמסרות ההמחאות לפרעון בבנק שבו מתנהלים החשבונות. (ויקימילון)
מתוך: מיאש לאור יהודה