מימונה
חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו ופרס, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג.
מתוך:
זכרונות מתקופת ילדות יפה
מימונה
חג שמסמל את סיום חג הפסח, מכניסים את החמץ ומכינים את המופלטה הידועה המרוחה בחמאה ודבש ומברכים אחד את השני בתרבחו ותסעדו, שפירושו לשובע ולרווחה.
מתוך:
מהמגרב לציון
מימונה
הוא יום חג שאותו מציינים במוצאי חג הפסח וחוגגים אותו במהלך הלילה ולמחרתו. חגיגת המימונה הייתה נפוצה בקרב יהודי צפון אפריקה (וקהילות אחרות של יהודי המזרח), ובימינו היא בעיקר חגם של יוצאי מרוקו. למשמעות המילה מימונה ולקשר שלה לחג הפסח יש כמה הסברים:
מימונה מלשון אמונה: חג הפסח הוא חג הגאולה - "בניסן נגאלו [בני ישראל] - בניסן עתידין להיגאל" ומאחר שהחג הסתיים וגם חודש ניסן מתקרב לסיומו, אך הגאולה טרם באה - נוהגים יהודי מרוקו להוסיף עוד יום חג, הוא המימונה, כדי להביע את אמונתם בגאולה, שגם אם תתמהמה - בוא תבוא. קשר נוסף בין חג המימונה לחג הפסח: חודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה על פי התורה, ובו מבשילה התבואה הראשונה השעורים).
מימונה
במרוקו המימונה הייתה משפחתית ולא מפוארת. היו עושים מופלטה, אח שלי היה מברך כל אחד בשמו, שותים תה עם נענע וסוכר משום שכל החג לא נגענו בסוכר, חלב וגבינה ולאחר שמונה ימים זה היה חידוש וטעם אחר.
מתוך:
הורי קראו לי שמחה
מימונה
המִימוּנָה הוא חג עממי של יהודים יוצאי פרס, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מסורת החג נחוגה בישראל החל מ-1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי פרס, כגון קפטאן פרסי, גלימות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים. (ויקיפדיה)
מימונה
חג שחוגגים העדה המרוקאית במוצאי הפסח ומסמל מזל , החג נחגג בהוד והדר בשירה ובמאכלים נוטפי דבש ובעיקר באכילת מופלטה.
מתוך:
ילדות באיסטנבול
מימונה
היא חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באיסרו חג. מקור המנהג אינו ברור. מסורת החג נחוגה בישראל החל מ-1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון גלימות מוזהבות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים.
מתוך:
סבתא איילה אשת חינוך
מימונה
מימונה-המִימוּנָה הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, אך סימוכין לחגיגת המימונה נמצאו רק החל מהמאה ה-18 . מסורת החג חודשה בארץ ב-1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מיטב מטעמים, ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון גלימות מוזהבות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים. (ויקיפדיה).
מימונה
המימונה הוא חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח ולמחרת היום באסרו חג. בליל המימונה עורכים חגיגה של שכנות טובה בהשתתפות אורחים, מכרים וחברים. דלתות הבית נותרות פתוחות וכולם מוזמנים להיכנס וליהנות לשמוע דרשות, לשיר פיוטים, לרקוד ולטעום מהמטעמים המתוקים שמונחים על השולחנות. במימונה מביעים החוגגים אמונה ותקווה בבואה הקרוב של הגאולה ומבקשים ברכה, שפע ופריון לכל השנה.
מתוך:
מאגאדיר לטירת הכרמל
מימונה
המִימוּנָה הוא חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מיטב מטעמים, ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים. (ויקיפדיה).
מתוך:
חלומות וזכרונות ממרוקו
מימונה
המִימוּנָה הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, בעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מיטב מטעמים, ומיני מתיקה. (ויקיפדיה)
מימונה
חג עממי הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג
מתוך:
המימונה
מימונה
הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח,מקור השם נובע מהמילה הערבית "מָיְמוּן" שפירושה מזל והצלחה, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג.
מימונה
הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג ניסן)
מימונה
הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג . מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18. מסורת החג חודשה בארץ ב-1966, ובהדרגה הפך החג מחג של עדה אחת לחג לאומי. חג המימונה הוא חג של אביב, תקופת מעבר מחורף לקיץ התחדשות הטבע וגם החיים המסחריים. רבים מיהודי צפון אפריקה התייחסו אליו כתחילת של שנה חדשה. הוא נחשב כסימן למזל טוב ולרווח כלכלי. הוא היה קשור לפריון חקלאי, להתחלת הקציר של יבולי התבואה. חג המימונה הוא חג של מעבר מן הפסח ומגבלות דיני החמץ לחיי השיגרה. במרוקו הוא שימש לחידוש יחסי האינטראקציה עם הסביבה היהודית והמוסלמית שנותקו זמנית בשל ההקפדה הרבה על הלכות הפסח. במימונה הייתה חשיבות רבה לאירוח ולהתארחות אחד אצל השני, על מנת לברך ולהתברך. הכנסת האורחים הייתה שיוויונית. כל אחד, יהודי או מוסלמי, יכלו להתארח, ללא הזמנה.
מתוך:
הילדה שעלתה ממרוקו
מימונה
המִימוּנָה -הוא חג עממי של יהודים יוצאי עדות המזרח ובעיקר בולט אצל יהודים מיוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח,
מימונה
חג עממי של יהודי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן עם מטעמים מתוקים ומאחלים למזל, הצלחה ופרנסה טובה.(ויקיפדיה)
מתוך:
סיפור חייה של סבתא פנינה
מימונה
הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו נהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18. (ויקיפדיה)
מתוך:
בת 18 לחופה
מימונה
הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג.
מימונה
היום האחרון של חג הפסח חוגגים את ציון החג על ידי דלת פתוחה כל מי שרוצה בא מאחל שנה טובה ומתכבד מדברי המתיקה שעל השולחן אוכל מופלטה ושותה תה עם נענע.