חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מילניום
מילניום (millennium, מלטינית mille אלף, ו-annum שנה) הוא תקופה בת אלף שנה. ימי הביניים, לדוגמה, נמשכו לאורך מילניום אחד, פחות או יותר, מהמאה ה-5 ועד למאה ה-15. רבים ייחסו למעבר למילניום השלישי חשיבות רבה. חגיגות ענק ומופעי ראווה נערכו בכל רחבי העולם, לציון סיום תקופה (המאה העשרים והאלף השני) וגם תחילת תקופה חדשה, אירוע המתרחש אחת לאלף שנים. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חיי – רות דקל (שעיבי)
מילת קוד
בצה"ל משמשות מילות קוד לגיוס פומבי של חיילי מילואים בשעת חירום שבה נדרשת התייצבות מיידית לשירות, ואין זמן לגיוס סמוי (המצריך פנייה אישית לכל מגויס). במקרה של גיוס פומבי, ידוע לכל שומע שמדובר בגיוס פומבי, אך מילת הקוד (הקרויה בהקשר זה "סיסמה", אף שאיננה סיסמה) מסתירה את שמות היחידות המגויסות ואת היקף הגיוס. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא אביה כאימא צעירה
מים במעברה
אספקת המים למעברות לא הייתה מספקת, כ-19,500 אלף עולים נהנו מאספקת מים לכל יחידת דיור. שאר העולים חלקו שקתות משותפות. וכ-10,000 עולים נמצאו במרחק שעלה על 75 מ' ממקור המים‏
מתוך: בתור למים במעברה
מים גנובים ימתקו
הביטוי "מים גנובים ימתקו" מקורו במשלי ט' "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם". פירושו- המים הגנובים ימתקו יותר, והלחם שיגנוב האדם מאחר, שצריך לאכלו בסתר, הוא יותר ערב לו ויותר מתוק מהלחם שיקח מביתו. מעשה שנעשה באיסור מתוק יותר ממעשה שנעשה בהיתר.
מתוך: מים גנובים ימתקו
מים שלנו
הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל שאפשר
מתוך: ילדותה של אליס מור יוסף במרוקו
מים שקטים חודרים עמוק
תַרגום עברי של פתגם לטיני שגורס כי גם מי שחיצוניותו שלֵווה ושקטה עשוי להיות בעל אישיות חזקה ומורכבת מכפי שנראה לעין, והוא משפיע או מסוגל למעשים גדולים, אף יותר ממי שמנסה למשוך את תשומת הלב. הביטוי נשען על אופיים של המים, שלכאורה "סרים למרותו" של תוואי השטח, ואינם יכולים להתגבר על מכשוליו – אולם אם יינתן להם די זמן, הם יצליחו במקרים רבים לחולל שינוי ולחדור גם את הסלע וההר. (ויקיפדיה)
מתוך: הדחיפה שהשתבשה
מימדיון
פארק מים הנמצא בפארק הירקון בצפון העיר תל אביב, ונחשב לאחד הגדולים בישראל
מתוך: ממטבחה של סבתא
מימוזה
סוּג שֶׁל צְמָחִים מִמִּשְׁפַּחַת הַקִּטְנִיּוֹת הַכּוֹלֵל מִינִים טְרוֹפִּיִּים רַבִּים (Mimosa). עֲלֵיהֶם מְנֻצִּים וּפִרְחֵיהֶם עֲרוּכִים בְּקַרְקָפוֹת. אֶחָד מִמִּינֵי הַמִּימוֹזָה הַיְּדוּעִים הוּא הַ"מִּימוֹזָה הַבַּיְשָׁנִית” שֶׁהִיא רְגִישָׁה בְּיוֹתֵר: הִיא מְקַפֶּלֶת אֶת עַלְעַלֶּיהָ לְכָל מַגָּע שֶׁל גּוּף זָר אוֹ זַעֲזוּעַ. נִקְרֵאת בְּפִי הָעָם שִׁטָּה בַּיְשָׁנִית.
מתוך: מאכלים שאהבתי, ספרים שאהבתי
מימון המונים
מימון המונים (באנגלית: Crowd funding או crowdfunding) היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים המבוססת על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. מימון המונים משמש לקידום מגוון של מטרות, כגון תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם, מימון חברות הזנק ופרויקטים עסקיים, קמפיינים פוליטיים, התמודדות עם מצבי חירום ואסון, הלוואות עמית לעמית, מימון סרטים עצמאיים ופרויקטים עיתונאיים, יצירת תוכנה חופשית ועוד.
מתוך: מה הסיפור שלך, סבתא ?
מימונה
מימונה הוא חג עממי של יהודים יוצאי עדות המגרב ובעיקר בולט אצל יהודים מיוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי יום טוב שני של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). כאשר כ"ב בניסן חל בשבת, החג נחגג בכ"ג בניסן גם בישראל. מקור המנהג לחלק מהדעות הוא הנחלת ברכה לשנה החדשה לאחר הפסח. סימוכין לחגיגת המימונה נמצאו החל מהמאה ה-18 מסורת החג נחוגה בישראל החל מ-1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים, לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון קפטאן מרוקאי, גלימות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים. אצל יהודי פרס ישנם חילוקי מנהגים בנוגע למימונה, וכיום רוב יהודי פרס לא נוהגים בזה.
מתוך: מילדות במרוקו לניהול בית ספר באשדוד
מימונה
המִימוּנָה (בערבית: ??????‎) הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18. מסורת החג חודשה בארץ ב-1965, ובהדרגה הפך החג מחג של עדה אחת לחג לאומי.
מתוך: המימונה של יהודי מרוקו
מימונה
חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18. מסורת החג חודשה בארץ ב-1966, ובהדרגה הפך החג מחג של עדה אחת לחג לאומי.
מתוך: המסע מקזבלנקה לארץ ישראל
מימונה
חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, שנחגג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג.
מתוך: עלינו לארץ בספינה שטבעה…