מיאנמר (בורמה)
הרפובליקה של איחוד מיאנמר, הידועה לרוב כמיאנמר, היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. עד 1989 היה שמה הרשמי בורמה, וזהו עדיין שמה הנפוץ בקהילה הבינלאומית. המדינה גובלת בתאילנד, בלאוס, בהודו, בסין ובבנגלדש. (ויקיפדיה)
מתוך:
ילדותו של סבא רון אבל
מיאנמר - בורמה
מיאנמר שמה הרשמי מטעם הכת הצבאית השלטת הוא "הרפובליקה של איחוד מיאנמר", היא מדינה בדרום-מזרח אסיה, הגובלת בתאילנד, בלאוס, בהודו, ברפובליקה העממית של סין ובבנגלדש. עד 1989 היה שמה הרשמי בורמה, וזהו עדיין שמה הנפוץ בקהילה הבינלאומית".
מתוך:
המכה והבוטנים
מיג
מיג היא חברה רוסית העוסקת בתעשייה אווירית וביטחונית. מטוסי הקרב מתוצרת מיג שימשו במשך שנים רבות (ועדיין משמשים) כמטוסי קרב עיקריים של חילות האוויר של רוסיה, מדינות שהיוו בעבר את ברית המועצות, מדינות להן סיפקה נשק - בעיקר בגוש המזרחי, ומדינות ערב. מדינות ערב רבות מפעילות עד היום מטוסי מיג, וקרבות רבים התחוללו בינם לבין מטוסי חיל האוויר הישראלי. מטוסי המיג ידועים כבעלי הנדסת אנוש נחותה של תא הטייס, בהשוואה למטוסי קרב מערביים. (ויקיפדיה)
מיג
מיג היא חברה רוסית העוסקת בתעשייה אווירית וביטחונית. מטוסי הקרב מתוצרת מיג שימשו במשך שנים רבות (ועדיין משמשים) כמטוסי קרב עיקריים של חילות האוויר של רוסיה, מדינות שהיוו בעבר את ברית המועצות, מדינות להן סיפקה נשק - בעיקר בגוש המזרחי, ומדינות ערב. (ויקיפדיה)
מתוך:
מלחמת יום הכיפורים שלי
מיג
"מיג חברה רוסית לכלי טיס" היא חברה רוסית העוסקת בתעשייה אווירית וביטחונית. מטוסי הקרב מתוצרת מיג שימשו במשך שנים רבות (ועדיין משמשים) כמטוסי קרב עיקריים של חילות האוויר של רוסיה.
מיג סורי
סוג של מטוס סורי
מיג'דל
מגדל בערבית
מיגונית
מיגונית היא מרחב מוגן המוצב בשטחים ציבוריים (גני משחקים, תחנות אוטובוס) שמטרתו לספק מיגון מידי בפני התקפות של רקטות ופצמ"רים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט. באופן זה המיגונית משמשת כחלק מההגנה האזרחית של העורף. (ויקיפדיה)
מתוך:
חייה של שושנה כהן
מיגים
מיג הוא מטוס מתוצרת רוסיה שהיה בשירות הצבא הסורי.
מתוך:
הטסתי מטוס ללא רשיון
מיגים
מטוסי קרב רוסים
מתוך:
ילדותי בטבריה
מידות תרומיות
– מידות –ערכים נעלים שעל פיהן האדם פועל כמו התנדבות למען האחר.
מעשים שתורמים לסביבה.
מתוך:
ילדות מאושרת ועשירה
מידלט
עיר שוק במרוקו. שוכנת ברמות הגבוהות המקיפות את נהר המולאוויה שבין האטלס התיכון לאטלס הגבוה. זוהי העיר הממוזגת ביותר מבין הערים הפנימיות במרוקו. מידלט הייתה תחנת משמר צרפתית על אם הדרך קנס-פס-ארשידייה.
מפורסמת בזכות גידול התפוחים. בכל שנה מתקיים בה יריד התפוחים.בסביבת העיר מגדלים גם שזיפים, אגוזי מלך, משמשים, רימונים חיטה ותירס ומיגוון גידולי שדה. מרבית התושבים הם ברברים המדברים בניב התמזיגתי.
מידלט, מרוקו
עיר שוק במרוקו שוכנת ברמות הגבוהות המקיפות את נהר המולאוויה שבין האטלס התיכון לאטלס הגבוה, זוהי העיר הממוזגת ביותר מבין הערים הפנימיות במרוקו. מידלט הייתה תחנת משמר צרפתית על אם הדרך מקנס-פס-ארשידייה. מפורסמת בזכות גידול התפוחים. בכל שנה מתקיים בה יריד התפוחים, בסביבת העיר מגדלים גם שזיפים, אגוזי מלך, משמשים, רימונים חיטה ותירס ומיגוון גידולי שדה. (ויקיפדיה)
מתוך:
מאז ועד היום
מיה ארבטובה
מִיָּה אַרְבָּטוֹבָה-גוֹלַנד (4 במרץ 1911 – 22 במרץ 1990) הייתה רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית. ארבטובה נחשבת לחלוצה בכל הקשור להוראה של הבלט הקלאסי בישראל. בין תלמידיה ידועי השם: יונתן כרמון, משה אפרתי, נועה אשכול, רנה שינפלד, ברכה צמח, משה לזרע. (ויקיפדיה)
מיה ארבטובה
מיה ארבטובה בריגה, 1928 לוחית זיכרון על ביתם של מיה ארבטובה ויוסף גולנד בשדרות בן-גוריון 72 בתל אביב מִיָּה אַרְבָּטוֹבָה-גוֹלַנד (4 במרץ 1911, דריבין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 22 במרץ[1] 1990, תל אביב) הייתה רקדנית ומורה לבלט, חלוצה בהוראת הבלט הקלאסי בישראל.
מיוחד
סבתא ברכה מוצאת בכל דבר משהו מיוחד
מתוך:
סבתא ברכה ושירה
מיומונה
חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, בעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח,חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מיטב מטעמים, ומיני מתיקה.
מתוך:
שבת אחים גם יחד
מיופה כוח
האדם שהוענקו לו הסמכויות לקבל החלטות בשמו של מי שמינה אותו באמצעות ייפוי הכוח המתמשך.
מתוך:
רנטגן טהור
מיזוג גלויות
מיזוג גלויות היא מדיניות שהוביל ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון בימי העלייה ההמונית שלאחר הקמת מדינת ישראל במטרה לקיים את קיבוץ הגלויות, היעד הלאומי החשוב ביותר שמשמעותו קליטתם המלאה של העולים מבחינה חברתית, כלכלית ותרבותית ומיזוגם המלא עם האוכלוסייה היהודית הוותיקה לעם אחד ומלוכד. תפיסה זו קשורה לתפיסה משיחית של גאולה ומהפכה, ריבונות וחירות, אחדות והרמוניה, לעומת התפיסה הקוטבית של הגלות המנוכרת והשסועה. לפיכך, מיזוג הגלויות ושיבת ציון הם הצלה משפל חומרי ורוחני בו נמצא עם ישראל בגלות. (ויקיפדיה)
מיזוג גלויות
שמה של המדיניות שהוביל ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, בימי העליה ההמונית שלאחר הקמת המדינה. הרעיון היה למזג את העולים שהגיעו מגלויות שונות, עם רקע תרבותי שונה ומגוון, עם האוכלוסיה הוותיקה, וליצור עם מלוכד עם זהות ישראלית חדשה. 'קיבוץ גלויות', הבאת כל הגלויות לישראל, היה היעד המדיני החשוב ביותר שבן גוריון הציב, ובמסגרתו היתה התפישה של 'מזוג גלויות'.
מתוך:
על קו הגבול