מחנה עולים
מחנה זמני לקליטת העולים החדשים בשנים 1948 - עד שנות החמישים
מתוך:
מחצב לרבדים
מחנה עולים
שם שיכנו את העולים שהגיעו לארץ עד שמצאו להם מקום מגורים
מתוך:
סבא יוסף משיח
מחנה עולים
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
מתוך:
עלייה וקליטה
מחנה עולים "אגרובנק"
הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מחנה עולים או מעברה
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. חסרונם הגדול היה באווירה שהם יצרו: שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהממסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה. היו לכך תוצאות שליליות בתחום מוסר העבודה - צורת מחיה זו הורידה את המוטיבציה לחזור לחיים סדירים. השיטה הייתה למעמסה על התקציבים הציבוריים וכך אט אט נסגרו המחנות ונהיו למעברות, שבהן כל תושב אחראי לקיומו.
מתוך:
איזה מזל
מחנה עולים אחר בפרדס חנה
מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.
מחנה עולים בית ליד
מחנה עולים בית ליד 1949
מעברת שבות עם או מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית פרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967
מתוך:
הגעתי לארץ באנייה אילת
מחנה עולים בפרדס חנה
מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.
מתוך:
המזוודה מקש
מחנה עולים חאשד
חאשד-גאולה, מחנה עולים ליד שייך עוטמאן במדבר עדן. הוא מחנה צבא שהבריטים בנו וארגון הג'וינט שכר אותו מהם כדי שישמש כמחנה עולים ושמו הוסב למחנה גאולה. ממחנה זה עלו עולי תימן לישראל.
מחנה עולים קפריסין
עם הגידול בשיעורי ההעפלה בקיץ 1946 התמלא מחנה המעצר בעתלית. הבריטים החליטו להתחיל ולגרש את המעפילים למחנות מעצר בקפריסין, כאמצעי להרתעת היישוב היהודי מהמשך מפעל ההעפלה.
מתוך:
התקווה היא המפתח לניצחון
מחנה עולים שער העלייה
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנתה הראשונה של המדינה. שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהמוסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה. מחנה שער העלייה הוקם במערב חיפה.
שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהמוסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה. מחנה שער העלייה הוקם במערב חיפה.
מחנה עין שמר
מחנה "עין שמר" הוקם בשנת 1949 לאחר הסבתו מבסיס חיל האוויר הבריטי למחנה עולים אשר שימש לאחד מארבעת מרכזי הקליטה לעולי תימן, שעלו לארץ ב"מרבד הקסמים". המחנה קלט כ-10,000 עולי תימן.
מתוך:
ההתיישבות בנגב
מחנה עין שמר
בשנת 1949 הוסב הבסיס למחנה עולים והוא שימש כאחד מארבעת מרכזי הקליטה לעולי תימן שהגיעו לארץ במסגרת מבצע על כנפי נשרים. מחנה העולים קלט כעשרת אלפים מעולי תימן ביניהם גם נכבדים ורבנים. במקום פעל גם בית דין פנימי של העדה. בנוסף קלט המחנה גם עולים מרומניה. לאחר שרוב יושבי המחנה עברו למגורי קבע שימש חלק ממנו כבית מלאכה לייצור בדונים וצריפונים עבור המעברות השונות שהוקמו בישראל.
מחנה עין שמר
מחנה עין שמר. רוב יושבי המחנה עלו מתימן במבצע מרבד הקסמים. מאוחר יותר הוקם במקום כפר לקשישים ובתחילת שנות ה-60 הוסב למרכז לבריאות הנפש שער מנשה.
מחנה עלייה
מרכזים בערי נמל באירופה שבהם שיכנו את העולים בדרכם לארץ. לעיתים שהו העולים במחנות אלו במשך חודשים עד שהגיע תורם להפליג
מחנה עליית הנוער
מקום למיון ובדיקות
מתוך:
סיפור שמואל דורי
מחנה עמוס
מחנה עמוס נמצא בצדו המערבי של כביש 65, בקטע בו עוקף הכביש את העיר עפולה ממערב, והוא נכלל בתחום המוניציפלי של עפולה. המחנה הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה כשלוחה של מנחת מגידו, עבור מטוסים קלים. בראשית שנות החמישים הפך המחנה לבסיס עורפי של צה"ל ונקרא על שמו של סגן עמוס פיין, בן נהלל שנהרג במלחמת העצמאות בהתקפה על הכפר הערבי לג'ון. ויקיפדיה
מחנה עמוס
מחנה עמוס הוא בסיס של צה"ל ליד העיר עפולה.
מחנה עמוס נמצא בצדו המערבי של כביש 65, בקטע בו עוקף הכביש את העיר עפולה ממערב, והוא נכלל בתחום המוניציפלי של עפולה. המחנה הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה כשלוחה של מנחת מגידו, עבור מטוסים קלים. בראשית שנות החמישים הפך המחנה לבסיס עורפי של צה"ל ונקרא על שמו של סגן עמוס פיין, בן נהלל שנהרג במלחמת העצמאות בהתקפה על הכפר הערבי לג'ון.
מתוך:
קורות משפחת פיין
מחנה עקורים
הפליטים היהודים לאחר מלחמת העולם השנייה , שהתקבצו בארצות אירופה היו חסרי בית ולרוב גם כל רכושם נגזל בשואה. בעלות הברית הקימו למענם מחנות מיוחדים, שם הם חיו בצפיפות גדולה.
מתוך:
הנצחון על הנאצים
מחנה עקורים
בעלות הברית שיכנו את חסרי הבית היהודים במחנות פליטים אשר כונו "מחנות העקורים" שם ניסו לדאוג לצרכם (ויקיפדיה)