למרות שנעלתי שקי מלט בשדה התעופה שבניתי לנאצים - הייתי תמיד ילדה נקייה
מהרגע שאבי נלקח ונעלמו עקבותיו הוא שלח מכתב אחד מהדרך אל המחנה וכשאני, אימי ואחותי חזרנו מהמחנות נודע לנו שהנאצים שרפו אותו עם כל המחנה שלו בלילה. שלוש שנים לאחר…
החיים במעברה ותרומתי לארץ ישראל
הימים הם ימי החורף המושלגים של חודש דצמבר 1951. שיירה של 16 אוטובוסים אשר יצאה מטהרן למסע בן שבועיים של תלאות, שלגים וקור עז ללא מזון מתאים מורידה את מטענה…
מוריס לוי מספר על עלייתו וקליטתו בישראל
הילדות במצרים נולדתי בעיר אלכסנדריה ב-1943 בצל מלחמת העולם השנייה. אני הבכור מבין שלושה ילדים שהיו להורי. לאחר סוף מלחמת העולם השנייה חזרה הילדות שלי להיות רגילה. למדנו בביה"ס, ושחקנו…
נולדתי ברומניה בטרנסילוניה לרגלי הרי הקרפטים. (הקרפטים מלאים ביערות שרגל אדם לא דרכה בהם ויש זרימת נחלים כל השנה). המשפחה: העיירה שבוא נולדתי היתה מאוכלסת ב-13,500 תושבים מעורבים ברומנים, הונגרים,…
נולדתי בספרד בעיר מלייה, שנמצאת ליד הים, ליד מלגה. ושם עברו עלי ימי ילדותי. הסיבה לעלייה לארץ הייתה כי רצינו לעלות לארץ ישראל שלנו. כולם עלו לארץ ישראל. עליתי בשנת 1957. לקח חודש וחצי עד שהגענו לארץ. עליתי עם המשפחה שלי. היה כיף. את כל הדרך עשינו באוניה. שטנו ממלייה למלגה כל הלילה. במלגה חיכה לנו פעיל ציוני שהדריך אותנו ונסענו לג'ברלטר. נשארנו שם שבועיים ומשם נסענו למרסיי שבצרפת. גם שם נשארנו שבועיים. כל הדרך שטנו באוניה. ממרסיי שטנו שבוע ימים עד שהגענו לחיפה. היו לנו חברות באונייה והיה כיף להפליג באונייה ולהיות על הים. הגענו ישר לבאר שבע וגרנו בשכירות. אני זוכרת שהבניינים היו בתהליך בנייה ואנחנו נכנסנו. היו לנו שתי דירות. בהתחלה השירותים היו בחוץ, עד שסיימו לבנות. אבא הביא כסף מספרד ומזה אכלנו. אחי ואחותי מצאו עבודה והם פרנסו אותנו…
אסתר אמסלם מספרת על העלייה לישראל משאירים במרוקו את כל הזיכרונות
נולדתי במרוקו , בעיר פאס, הבת הבכורה להורי ואחות הגדולה לתשעת אחיי ואחיותיי. בארץ למדתי בבית הספר היסודי "מורשה" בטירת הכרמל, ואחר כך בתיכון ערב "ציון". עבדתי בבית דפוס כחניכה…
למחרת הגיע איש נאה וגדול ואמר לי אני אבא שלך והילדים אמרו לי אנט הנה אבא שלך...
יצאנו בשעה 12 בלילה ממקנס (עיר במרוקו) לתחנת הרכבת עם מעט מאוד חפצים. היינו אבא אימא ושישה ילדים. הסיעו אותנו לאלג'יר ושם שמו אותנו בבניין גדול מאוד ומלא אנשים עם…
צבי ליטמן מספר על קורות משפחתו במהלך המלחמה
רקע היסטורי נולדתי באפריל 1944 להוריי מאיר וחנה ליטמן בבוקרשט בירת רומניה. זמן קצר לאחר לידתי הגיעו הנאצים גם לבוקרשט והחלו באיסוף היהודים ושליחתם למחנות מוות. הוריי ארזו מזוודה קטנה…
"העלייה הייתה בחופזה, ולכן רוב המשפחות לא הצליחו למכור את רכושם, וכך גם אנחנו."
עצם זה ששמענו שאנחנו עולים לארץ הייתה שמחה רבה, והטיסה עצמה הייתה חוויה גדולה, כי זאת הייתה הפעם הראשונה שטסתי במטוס. אבא שלי היה ציוני, ולכן עלינו מבין הראשונים בשנה…
העלייה לארץ נמשכה כשנה , שנה של נדודים
בעלה של אחותי הגדולה מרים, הציע שאנחנו, כל המשפחה, נעזוב את תימן ונעלה לישראל. וכך היה. בשנת 1948, טרם הקמת המדינה, כבר היו בארץ 35,000 יהודים מתימן שהיוו כ-40% מכלל…
הייתה לנו אכזבה גדולה
שמי אילנה כהנה, עליתי לישראל מאירן מעיר בשם טהרן. מתוך ויקיפדיה: " טֶהֱרָאן (בפרסית: ?????) היא בירת איראן, ממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזו של מחוז טהראן. העיר מהווה את המרכז…
היו רבים שגוייסו ולא דברו עברית ולא הבינו הפקודות
שמי משה צביבך. עליתי ארצה ממחנה עקורים בשנת 1948 הפליטים היהודים שהתקבצו בארצות אירופה היו חסרי בית ולרוב גם כל רכושם נגזל בשואה. הקימו למענם מחנות מיוחדים, מחנות העקורים. שם חיו בצפיפות גדולה.…