הילדות של של פעם לעומת היום..
החיים בשכונה שמי דרורה. את שנות ילדותי ביליתי בשיכון הפועל המזרחי בקריית שלום בתל אביב. תל אביב של שנות ה- 50 הייתה עיר של עולים פליטי שואה. בשיכון שאני גדלתי…
סיפור ילדותה של ילדה שגדלה כדור שני של ניצולי שואה
הוריה של ניצה ילידי פולין היו משפחה גדולה שכללה הורים סבים ודודים, הם גרו בעיר שנקראת בנדין וחיו חיים טובים ושלווים עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. המשפחה הופרדה ואיש לא…
הייתי מועמדת לגרוש בעוצר הגדול
שמי רות. נולדתי בעיר העברית תל אביב שהייתה תחת השלטון המנדטורי הבריטי. הבריטים לא הרשו ליהודים לעלות בחופשיות לארץ, אלא רק למס' מוגבל בכל שנה. כמובן שהישוב היהודי לא קיבל את הגזרה, קמה…
סיפורה של צביה פז, עולה מפולין וילדותה בארץ
שמי צביה. נולדתי אחרי מלחמת העולם השנייה בלודג' להורים ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם. לסבים שלי היה מפעל טקסטיל גדול בעיר, מפעל אותו ירש אבי היות שכל שאר בני המשפחה נספו. מצבנו הכלכלי היה טוב, הייתה לנו דירה יפה, עוזרת ומטפלת. בקיץ, נסענו לעיירת נופש שבה היו בבעלותנו מספר בתים. עלינו לארץ בשנת 1950, באניית העולים "גלילה". באנייה, המיטות היו מסודרות בצורת מדפים על הקירות - כדי לאכלס הרבה עולים. בדרך לארץ אבי לימד אותי עברית מתוך ספר ילדים שהביא אתו. הורי ידעו עברית על בורייה כבר בפולין, והדבר הקל על השתלבותם בחיים בארץ ישראל. כשהגענו לארץ - גרנו במעברת אהלים, לאחר מכן בצריף ולבסוף עברנו לדירה משלנו בשכונת "הדר יוסף" בתל אביב. בשכונה לא עברו הרבה מכוניות כך שהילדים יכלו להגיע לגנים ולבית הספר בקלות. אחר הצהריים בילינו זמן רב במשחקים בחוץ עד שההורים היו קוראים לנו לחזור הביתה לארוחת ערב. התושבים בשכונה היו עלים מארצות שונות כמו מרוקו, טוניס, פולין, צ'כיה ועוד. חברתי הראשונה הייתה צילנה, שהגיעה מרומניה. ביליתי זמן רב בביתה, נקשרתי גם לאמה שבישלה אוכל רומני מעולה. אנחנו חברות עד היום. אבי עבד כגזרן - מקצוע אותו למד בילדותו בבית החרושת של הוריו, בלודג' שבפולין. בעיר זו הייתה תעשיית טקסטיל משגשגת. לאחר יום עבודה עבודה ארוך מצא אבי זמן לעזור לי בהכנת השיעורים ולצייר פלקטים לבית הספר. גם בשנים הקשות שלאחר קום המדינה - ההורים שלחו את ילדיהם לחוגים. ניגנתי על פסנתר - מורתי היתה עולה ממצרים. השתתפתי עם חברותיי בחוג לבלט כשהמורה היתה עולה מצ'כיה. למדתי בבית הספר היסודי דוד ילין, שהיה לו יעוד חקלאי. גידלנו פירות, ירקות ותרנגולות. עברנו קבוצה של חברות מבית הספר העממי לבית הספר התיכון "אליאנס" שברמת אביב, בבית ספר זה הכרתי את סבא רמי. כשהתחתנו ,נסענו ללמוד בבולוניה שבאיטליה. סבא למד רפואה ואני - ביולוגיה.…
סיפור חיים
סבתא שלי רבקה רייך נולדה בסאטמר ברומניה בשנת 1955. גרה בישראל לשנה וחצי ואז עברה לקנדה. בסאטמאר היו בתים צפופים אבל כשהיא עברה לקנדה היו בתים יותר מרווחים וגינה גדולה…
לינה גרונובסקי
נולדתי בשנת 13.3.1957 בשם לנה טרוסטינצקי להורים לאה ואשר בברית המועצות בעיר צרנוביץ. לאמי הייתה משפחה גדולה בת עשר נפשות, ארבעה אחים וארבע אחיות. לעומת זה אבי היה בן יחיד. בשנת…
ילדותי בקריית עמל
שמי משה (מוטי) רזניק, יליד 1935 אבא לשתי בנות, סבא לחמישה נכדים וסבא רבא לשני נינים. ילדותי בבית הספר למדתי בבית הספר קריית עמל, מכיתה א' עד כיתה ח'. בתקופה…
תמונה מספרת - העלייה וההסתגלות של סבי חיים לארץ ישראל
מהודו ועד ישראל תמונה מספרת סבי חיים נולד בשנת 1941 בבומבי שבהודו ועלה לארץ מהודו בשנת 1950 כשהיה בן 11, עם ששת אחיו ואחיותיו והוריו, בעזרת הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית…
איך התנהלו החיים בירושלים
גרנו בשכונה בירושלים הנקראת "המושבה הגרמנית" בשכונה שלנו גרו: נוצרים, ערבים וכמובן יהודים. כולם גרו יחד באהבה ובשכנות מאוד מאוד טובה. תמיד אחד עזר לשני כשהיה צריך עזרה, הם השתתפו בשמחות שלנו,…
סיפור חייו של סבי
סבי נולד בשם שרגא זלמנוביץ', להוריו שלמה ואיטה, לאחר שברחו מפולין לברית המועצות (רוסיה של ימינו) בתאריך 9.7.1945. סבי והוריו נסעו ברכבת לפולין, משם לבלגיה ומשם לצרפת. מצרפת עלו סבי…
סיפורה של משפחת כנפו
בשנת 1780 במרוקו בעיר אופראן, שנמצאת בהרי האטלס, במרוקו, חי מכלוף קנפו, בעל משפחה של 12 ילדים שהיה סוחר אמיד ואחד מנכבדי העיר. אשתו נפטרה ולאחר שנת האבל נסע לעיר…
מפגש אישי עם נשיא המדינה הראשון, חיים וייצמן, בארמונו ברחובות
ברחובות נטעו הרבה עצי אקליפטוס בשנותיה הראשונות, אך העץ המפורסם ביותר היה עץ האקליפטוס שנטע אהרון איזנברג, ממייסדי העיר לרגל הולדת בנו עובד, העץ ניטע בחזית בית הועד שהפך לבניין…