זכרונות מילדות בבלרוס
שמי אלנה. מדוע קוראים לי בשם זה? קוראים לי בשם זה מכיוון שאבי אהב את הצליל של השם. אני נולדתי בעיר מינסק בבלרוס בברית המועצות. זאת הייתה עיר גדולה. ביתי…
הולדת אבי עזרא
אבי, עזרא לדאני, נולד ב1919. הוא חי לאחר שלוש לידות של סבתי מרים שהסתיימו במות הילדים. לכן, בלידתו קראה שמו בישראל בונשטיין מנשה על שם בעל הצריף בוא גרו באותם ימים.…
גרתי בצריפים, בשכונת ארמון הנציב
אני, דליה, נולדתי בשנת 1946 בעיר טהרן שבפרס (איראן). העלייה ארצה עליתי לבדי לארץ (משפחתי נשארה בפרס) בשנת 1965 כעולה חדשה, וגרתי בצריפים, בארמון הנציב שבירושלים. במלחמת "ששת הימים" הצריף קיבל…
שמחה ומאושרת שאני מגשימה את עצמי גם בלימוד מחשבים.
עבדתי 35 שנה בחברת הייטק עד שפוטרתי עקב צמצומים. אחרי משבר של פיטורין ואי השגת עבודה במקצוע יצאתי ללימודי יזמות עסקית, כדי לדעת איך לפתוח עסק ולעבוד נכון. לאחר הלימודים,…
העלייה של דוד קסלר
דברי מרים גלעד, סבתי: "אני נולדתי בישראל בפתח תקווה אך כשהייתי קטנה אבי דוד סיפר לי שהוא נולד בפולנייה בעיר ז'ורבנו בשנת 1913, שהייתה בחבל גליציה שבפולין. בגיל 18 אבי רצה לעלות…
בית ההורים שמי ליאה, קוראים לי כך מפני שהשם שלי הוא לזכר אחות של סבתי. נולדתי בעיר צ'רנוביץ ברומניה (כיום העיר נמצאת באוקראינה). ברחוב שלי היו שני בתים צמודים עם…
עלינו באונייה מסוריה לחיפה
העליה לארץ ישראל וזכרונות ילדות שמי מזרחי לאה אני סבתא של נבו אהרון. שמי, לאה, נקרא על שם סבתא רבא שלי. עליתי לארץ ישראל מהעיר "חלב" שבסוריה בשנת 1949. הגענו לארץ באונייה…
סיפור חייו של זאב אונפוס
ילדותי, הסביבה ובית מגורי הבית בו גדלתי היה מחימר ,שניים וחצי חדרים, וחצר גדולה. היה לנו מטבח קטן, ושם אמנו בישלה לי ולאחיי. הייתי בגיל צעיר – בגיל 3 בערך,…
הבית בו ביליתי את חיי מאז לידתי הבית ברחוב שמריהו לוין 28 א' חיפה
הבית ברחוב שמריהו לוין 28 א' חיפה זה הבית בו ביליתי את חיי מאז לידתי. הבית היה בית משפחתי שנבנה על ידי סבי ניסים אלקלעי. סבי שעלה ארצה ב1928 ייעד את…
סיפורה של רחל והעיר חיפה בתקופת הקמת מדינת ישראל
שמי רחל, שם תנ"כי שניתן לי על שם הסבתא רבתא שלי, דבר המדגיש את החשיבות שהייתה במשפחתי למתן שמות עבריים. נולדתי בשנת 1942 בעיר חיפה ומטבע הדברים קורות חיי שזורים…
ילדות במושבה תל מונד בשכונת קיבוץ גלויות
נולדתי ב1948 לאמא ילידת פולין,שלימדה עברית בערבים, את תושבי השכונה. אבא היה מנהל לשכת העבודה בישוב ולכן נחשף לבעיות של התושבים. בת יחידה להורים ניצולי שואה שכל אחד מהם אבד…
הדבר שהכי הדאיג אותנו כילדים שלא נוכל לחזור למחוזות ילדותינו
בשנת 1964 בהיותי בת 15 הורי הודיעו לי ולאחותי הקטנה כי קיבלנו אישור עליה לארץ ישראל מארץ מגורינו רומניה. היינו מאוד מופתעות כי לא ידענו דבר על ישראל. ההורים שלנו היו…