על הקמת בי"ס מירון תל אביב
אני (מינה-סבתא של בר). גדלתי בתל-אביב. הורי גרו בה עוד לפני שנולדתי, אבל מפחד הערבים שתקפו את ת"א מדרום, מצד יפו, אמי נסעה ללדת אותי בביה"ח בילינסון בפתח תקווה. הורי…
הקרב על שחרור ירושלים במלחמת העצמאות
סבתא רבתא יונה נולדה בשנת 1930 בעיר דורוכי ברומניה, להוריה בילה ויצחק קרויטורו. במשפחה היו שלושה אחים. כאשר מלאו ליונה שש שנים, נפטרו שני הוריה ממחלות. הילדים הופרדו למשפחות שונות,…
הסיפור המשפחתי משני צידי הסבתות
שמי עמית מרזן, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם שתי הסבתות שלי סבתא ליהי וסבתא פרידה. אני מעלה את תיעוד סיפורה של סבתא פרידה מרזן. סבתא פרידה נולדה לבית…
ממרוקו לישראל
שמי שמעון. נולדתי בקזבלנקה שבמרוקו ב-4.12.1947, לסלומון ואסתר בניטה. מקור משפחתי הוא ביישוב קסר אל-קב'ר בצפון מרוקו, בחלק הספרדי של המדינה, והוריי דוברי ספרדית. זו שפת האם שלי. לאחר חתונתם,…
סיפור חייה של סבתא
שמי טובה לברן, נולדתי בשם רחל בעיירה קטנה בגבול בין רוסיה לרומניה בשנת 1938. הייתי בת שלוש כשמלחמת העולם הגיעה לאזור שלנו. כשהנאצים הגיעו לאזור שלנו הוגלתה המשפחה לגטו טרנסניסטריה.…
סיפורו של נתן כהן
בס"ד שמי יפעת כהן אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי מספר שנים. השנה עם התלמידים: דניאל בבתי עופרי כהן הראל מרגני. השנה בחרתי להביא את סיפורו של גיסי נתן כהן, סיפרתי…
הדרך אל האושר
שמי לילי אשורי ואני אמא וסבתא לילדים ונכדים. משפחה גדולה יש לי, אבל אני רוצה לספר לכם על משפחתי, והוא מתחיל אי שם בתימן עם סבא וסבתא שלי ושבעת ילדיהם.…
חיים אלגרנטי וההיסטוריה של להקת האריות המיתולוגית
שמי חיים אלגרנטי נולדתי ביפו בשנת 1949, הורי עלו לארץ מטורקיה. גרנו ביפו וכשהייתי בן 6 עברנו לגור ברחוב דיזינגוף בתל אביב. אבי עבד בעיריית תל אביב ואמי הייתה תופרת…
רגעים מהילדות
שנות הקסם והצנע שלום קוראים יקרים, שמי שושנה טולדנו (הפנר) ואני רוצה לחלוק עמכם רגעים מתקופת מילדותי, רגעים של נערה בשנותיה הראשונות של המדינה. כל חיי התגוררתי בת"א, ואת הילדות…
הייתי מועמדת לגרוש בעוצר הגדול
שמי רות. נולדתי בעיר העברית תל אביב שהייתה תחת השלטון המנדטורי הבריטי. הבריטים לא הרשו ליהודים לעלות בחופשיות לארץ, אלא רק למס' מוגבל בכל שנה. כמובן שהישוב היהודי לא קיבל את הגזרה, קמה…
סיפורה של צביה פז, עולה מפולין וילדותה בארץ
שמי צביה. נולדתי אחרי מלחמת העולם השנייה בלודג' להורים ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם. לסבים שלי היה מפעל טקסטיל גדול בעיר, מפעל אותו ירש אבי היות שכל שאר בני המשפחה נספו. מצבנו הכלכלי היה טוב, הייתה לנו דירה יפה, עוזרת ומטפלת. בקיץ, נסענו לעיירת נופש שבה היו בבעלותנו מספר בתים. עלינו לארץ בשנת 1950, באניית העולים "גלילה". באנייה, המיטות היו מסודרות בצורת מדפים על הקירות - כדי לאכלס הרבה עולים. בדרך לארץ אבי לימד אותי עברית מתוך ספר ילדים שהביא אתו. הורי ידעו עברית על בורייה כבר בפולין, והדבר הקל על השתלבותם בחיים בארץ ישראל. כשהגענו לארץ - גרנו במעברת אהלים, לאחר מכן בצריף ולבסוף עברנו לדירה משלנו בשכונת "הדר יוסף" בתל אביב. בשכונה לא עברו הרבה מכוניות כך שהילדים יכלו להגיע לגנים ולבית הספר בקלות. אחר הצהריים בילינו זמן רב במשחקים בחוץ עד שההורים היו קוראים לנו לחזור הביתה לארוחת ערב. התושבים בשכונה היו עלים מארצות שונות כמו מרוקו, טוניס, פולין, צ'כיה ועוד. חברתי הראשונה הייתה צילנה, שהגיעה מרומניה. ביליתי זמן רב בביתה, נקשרתי גם לאמה שבישלה אוכל רומני מעולה. אנחנו חברות עד היום. אבי עבד כגזרן - מקצוע אותו למד בילדותו בבית החרושת של הוריו, בלודג' שבפולין. בעיר זו הייתה תעשיית טקסטיל משגשגת. לאחר יום עבודה עבודה ארוך מצא אבי זמן לעזור לי בהכנת השיעורים ולצייר פלקטים לבית הספר. גם בשנים הקשות שלאחר קום המדינה - ההורים שלחו את ילדיהם לחוגים. ניגנתי על פסנתר - מורתי היתה עולה ממצרים. השתתפתי עם חברותיי בחוג לבלט כשהמורה היתה עולה מצ'כיה. למדתי בבית הספר היסודי דוד ילין, שהיה לו יעוד חקלאי. גידלנו פירות, ירקות ותרנגולות. עברנו קבוצה של חברות מבית הספר העממי לבית הספר התיכון "אליאנס" שברמת אביב, בבית ספר זה הכרתי את סבא רמי. כשהתחתנו ,נסענו ללמוד בבולוניה שבאיטליה. סבא למד רפואה ואני - ביולוגיה.…
איך התנהלו החיים בירושלים
גרנו בשכונה בירושלים הנקראת "המושבה הגרמנית" בשכונה שלנו גרו: נוצרים, ערבים וכמובן יהודים. כולם גרו יחד באהבה ובשכנות מאוד מאוד טובה. תמיד אחד עזר לשני כשהיה צריך עזרה, הם השתתפו בשמחות שלנו,…