מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1948 עם הקמת מדינת ישראל הייתי בת 12 ולמדתי בבית-ספר עממי "בלפור" בתל- אביב.

בית ספרנו היה ממוקם בצמוד לבית הלוויות שהיה ברחוב מאז"ה.

 "בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים רוקח היה מוסד רפואי אשר הוקם בשנת 1918, ומיקומו הגאוגרפי השתנה מספר פעמים במשך השנים, אך ברוב 74 שנות קיומו עמד ברחוב בלפור 8, בתל אביב. בית החולים נסגר בשנת 1992."

לצערנו, הלוויות של החיילים עברו ליד בית-ספרנו ואנו נצמדנו לחלונות ובלב כואב ובעיניים דומעות ליווינו אותם למנוחתם האחרונה.

לא עברו ימים ובית ספרנו הפך לבית-חולים ואנו הצעירים נאלצנו להישאר בבית.

עברו שנים ואני התחתנתי ונולדו לנו שלשה ילדים. עברנו את כל המלחמות, ובכל מלחמה התפללתי שזאת תהיה האחרונה. אך תפילתי לא התגשמה, גם בני נלחם וגם נכדתי סיימה את שרותה הצבאי. 

והשלום עדיין בושש לבוא.