מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה של סבתא אלסמיטו מתחיל כך:

סבתא נולדה בכפר שנקרא קולה מרבה. בני משפחתה נחשבו אנשים חשובים ועמידים, סבתי התחנכה בבית שהוריה היו מארחים ילדים ומשפחות בשבתות וחגים בלי קשר למשפחה, במיוחד משפחות ללא אמצעים.

לאחר שסבתא התחתנה עם סבא שלי הם עברו לגור בכפר שליד גונדר, בכפר הזה נולדו חמישה ילדים בהם אמא שלי, השנייה במשפחה, ובארץ נולדו עוד זוג תאומים.

 

כשהתחיל סיפור העלייה בשנת 1976 לפי הספירה של אתיופיה, שבארץ זה שנת 1980 רצו לעלות לארץ דרך סודן, אך בגלל שסבא שלי נפצע קשה מאוד במלחמה באתיופיה ידעו שהוא לא ישרוד את הדרך הקשה בסודן והם החליטו שהם נשארים בתקווה שיום יבוא וגם הם יעלו.

סבא וסבתא בעיקר פחדו על הילדים שימותו להם בדרך כי ראש המשפחה שזה סבא בטוח לא היה שורד את הדרך הקשה. בסופו של דבר כשהייתה העלייה דרך אדיס אבבה סבא וסבתא החליטו שהם עולים לארץ ישראל.

הם השאירו את כל מה שהיה להם, כי למרות בריאותו של סבא היה להם הכל והם נחשבו בכפר אחת המשפחות העשירות בכפר בזכות זה שסבא כל הזמן שכר מישהו שיעשה לו את העבודה.

כולם התרגשו מאוד בכפר לקראת העלייה, והגויים שאהבו את סבא וסבתא, עזרו להם לצאת מהכפר ולהצטרף למשפחה המורחבת כדי שיעזרו לסבתא.

הגיבורה בסיפור הזה זאת סבתא שטיפלה בסבא במסירות וכשבדרך נפצע מאוד קשה אחד הילדים שהיום הוא נכה, סבתא הייתה גיבורה, עודדה את סבא שיהיה בסדר שלא יחשוב על זה. לאחר שהגיעו לאדיס אבבה, בבית חולים אמרו לה שאין להם מה לעשות עם הבן שלה כי לא נשאר לו זמן לחיות ולא יכולים לטפל בו. באומץ רב סבתא לקחה את בנה ואמרה שתטפל בו בבית, לפתע הגיע מברק שגרירות מאח של סבא שנמצא פה בארץ למעלה מ-30 שנה, הוא רופא בבית חולים "הלל יפה", שיש דחוף לעלות את המשפחה לקבלת טיפול רפואי.

 

הם עלו בשנת 1991 לפני העלייה ההמונית במבצע שלמה. כשהגיעו לארץ האדם הראשון שחיכה להם בשדה תעופה היה אח של סבא. כשראה אותם הוא לא הפסיק לבכות ולא האמין שראה בחיים את אח שלו.

כבר באותה עת אח של סבא בירך את סבתא שהכול בזכותה ובאמונה שלה ואמר לה שהיא אשת חיל.

 

לאחר העלייה הם גרו במרכז קליטה שערי אברהם ומיד עם העלייה לקחו את סבא ודוד שלי לבית החולים לקבל טיפול רפואי, סבתא לא ידעה מילה בעברית וגם לא הייתה באולפן כי לבה היה עם הבן שלה ובעלה-סבא שהיו בבית החולים חודשים ארוכים. סבא היה מאושפז לסירוגין בכל פעם יותר מחצי שנה ודוד שלי בבית-בחולים שנה ובשיקום כמה שנים.

 

סיפור העלייה של האישה הגיבורה והמסורה, היא סבתא שלי, שהייתה צריכה לטפל בכולם ומה שמחזיק אותה זה האמונה וכוח רצון.

 

כיום בני המשפחה נמצאים בארץ בריאים, באושר, והנה היום אני הנכדה מספרת את סיפור העלייה הבלתי נשכח של המשפחה שעברה תלאות ועלייה קשה. סבתא וסבא אומרים שאם היו מחליטים לעלות דרך סודן הם לא היו מצליחים לשרוד את המסע הקשה.

 

אולפן עברית (בקיצור – אולפן) הוא בית ספר ללימוד אינטנסיבי של השפה העברית. האולפנים מיועדים בראש ובראשונה לעולים חדשים במסגרת תהליך הקליטה. בנוסף יכולים ללמוד בהם גם תושבי חוץ ותיירים (ויקיפדיה)

 

תשע"ו