מאגר סיפורי מורשת

ילדותי בתל אביב

נולדתי בתל אביב בשנת 1944, לקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה. גן הילדים היה קרוב לדירת הוריי ומידי בוקר לקחה אותי לגן אמא שלי או המטפלת שהייתה לי.

אחותי תמי נולדה כשנה וחצי אחרי ואחותי עדי נולדה כאשר הייתי בן שש.

למרות שהיו מספר בתי ספר ליד ביתנו נשלחתי ללמוד בגימנסיה הרצליה מכיוון שזה היה בית ספר שבו אפשר היה ללמוד מכיתה א' עד כיתה יב'. מכיוון שבית הספר היה רחוק מהבית, אבא שלי היה צריך להסיע אותי ואת תמי לבית הספר. גרנו בבית  שהיה כולו בבעלות המשפחה. בקומה הראשונה גרו סבי וסבתי, בקומה השנייה גרנו אנחנו בדירה אחת ודודים שלי בדירה השנייה ובקומה השלישית עוד דודים. מידי יום בשעות אחר הצהריים נאספנו, בני הדודים, ושיחקנו יחד עד זמן ארוחת הערב. הכי אהבנו לשחק בדירה של סבא וסבתא ובעיקר במחבואים. תוך כדי משחק סבתא הייתה נותנת לנו לאכול וסבא היה משלים את העניין באמצעות שוקולד. סבא שלי היה מספר הסיפורים שאין כמוהו.  בעיקר הוא נהג לספר לנו סיפורי תעלולים מחצר הצר הרוסי בתקופה שהם עוד גרו ברוסיה. כמובן שכל הסיפורים לא היו ולא נבראו.

בשעות אחר הצהריים אבי ושני אחיו נהגו להיפגש ולשחק ביחד שח לשתות תה ולאכול עוגות. זו בהחלט הייתה ילדות שמחה.

צבא

בתחילת שירותי הצבאי שירתי כנהג של משאיות כבדות באזור הערבה ולאחר מכן נשלחתי לקורס מדריכי גדנ"ע.

באותה תקופה הכרתי את בלהה (אשתי) שהתחילה אז את השירות הצבאי. אני הייתי בן 19 והיא הייתה בת 17 וחצי. בלהה שירתה ביחידת המחשבים של צה"ל. היא הייתה נערה מאוד רצינית ואילו אני הייתי בחור שובב… בזכותה הפכתי במשך השנים לאדם די רציני למרות שאפילו עכשיו אני נהנה מתעלולים.

בלהה ואני התחתנו בשנת 1969 ואחרי מלחמת יום כיפור חזרתי לצבא במסגרת שירות קבע בחיל המודיעין והגעתי לדרגת רב סרן.

המשפחה שהקמנו ועבודתי

בלהה ואני היינו בני זוג כמה שנים עד שהחלטנו להתחתן. אני חייב לציין שהיא תמכה בי ועודדה אותי במהלך כל השנים בעבודה, בלימודים באוניברסיטה ובעת שירותי בצה"ל.  כפי שאמרתי כאשר היכרנו  הייתי קצת שובב אבל במהלך השנים, בזכותה, נעשיתי קצת יותר רציני…..

בשנת 1973 נולד אורי בננו הבכור (אבא של איתי, גלי ורוני) ובשנת 1974 נולד עדו.

בשנת 1981 יצאנו לשליחות מטעם המדינה לסקוטלנד.

תפקידי היה לסייע ליהודים לעלות לישראל ולהיות איש קשר עם הקהילה המקומית.  אלו היו שלוש שנים נפלאות ומאוד אהבנו את אורח החיים בסקוטלנד. אורי ועדו השתלבו בבית הספר ודיברו אנגלית במבטא סקוטי. אף אחד לא האמין שהם ילדים מישראל.

כמה שנים לאחר ששבנו ארצה הוצע לי להקים ולנהל את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול שבתל אביב. במקביל לעבודה שהייתה מרתקת ומעניינת המשכתי בלימודים באוניברסיטה וכאמור נהניתי גם מהעבודה וגם מהלימודים.

פעילויות לאחר הפרישה מהעבודה

כאשר פרשתי לגמלאות התנדבתי למספר ארגונים בהם אני פעיל עד עכשיו- אני מרצה במרכז למורשת המודיעין, בעמותה שעוסקת בפיתוח כישורי מנהיגות בקרב בני נוער ובעמותה שחבריה נותנים שיעורים פרטיים בהתנדבות לתלמידים עם משפחות מעוטות יכולת.

את ההנאה הכי גדולה אני מקבל מהמשפחה, במיוחד כאשר כולנו מתכנסים בשבתות או בחגים.

הזוית האישית

סבא בני: נהנתי מאוד לספר לנכדתי את סיפורי ילדותי ונדמה לי שהמפגשים תרמו גם לי וגם לה.

גלי: נהנתי מאוד לשמוע את הסיפורים של סבא, היה לי מאוד כיף.