מאגר סיפורי מורשת

שמלה רחבה שמסתירה רכוש רב

בשנת 1949 עלתה סבתא מירב עם כל משפחתה לארץ באונייה, הם עלו מלוב מהעיר טריפולי. עלייתם התאפשרה , בעקבות הקמת מדינת ישראל. הם הצטרפו לאחיה של סבתא שעלה קודם לכן לבדו.

רקע יהדות לוב

הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה. יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם במערות חצובות בקרקע.

במהלך ההיסטוריה, עמים רבים עברו את ארצות צפון אפריקה במסעות כיבוש. היהודים שהתגוררו בערי החוף טריפולי, בנגאזי וקירני, לעתים הושמדו או הוגלו. חלק מהיהודים נדחקו מפנים המדינה לאזורים מדבריים על מנת לשמור על יהדותם. בהמשך נראה כי לעובדת היותם אוכלוסייה נפרדת היו גם סימוכין בממצאים גנטיים. יצחק בן צבי, נשיא המדינה דאז, כתב על יהדות לוב: "יישוב קדמון מושרש, שהחזיק מעמד בתנאים קשים ושמר על צביונו ואופיו בתוך המסגרת הכללית של האומה".

בשנות השלטון הבריטי, משנת 1943 עד 1952 ולאחר מכן בשנות העצמאות של לוב, סבלו היהודים מהעם הלובי, שערך בהם פרעות, פצע והרג ופגע ברכושם. היהודים התארגנו והפעילו הגנה עצמית. לאחר הקמת המדינה עלתה רוב קהילת לוב לישראל, אך חלק נכבד ממנה היגר לאיטליה. ברומא מהווים יוצאי לוב מרכיב חשוב בקהילה היהודית, ויש להם בית כנסת משלהם. בשנת 1969, לאחר עלייתו של הקולונל מועמר קדאפי לשלטון, עזבו אחרוני יהודי לוב את המדינה."

פרעות טריפולי נובמבר 1945

"פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945 כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו 9 בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר עד להתערבות הצבא הבריטי ששלט בלוב ב-7 בנובמבר. פרעות אלו שבוצעו בידי ערבים לובים עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי.

הפרעות שפרצו בעיר טריפולי עצמה התפשטו גם לערים ועיירות מסביב. כך, התחוללו פרעות גם נגד יהודים בעיירות א-זאווה, סוק אל-ג'מעה (אנ'), עמרוס, זנזור, זאוויה, תאג'וראא (אנ') ועוד.

הפרעות התרחשו על רקע מלחמת העולם השנייה, עליית הלאומיות הערבית בלוב ומצב כלכלי מתדרדר. יחידה עברית שהשתייכה לצבא הבריטי ונכחה בלוב בזמן הפרעות, דיווחה לראשי הקהילה שראשי הצבא הבריטי בלוב הם שהסיתו ואף עודדו את ההתקפה על הקהילה היהודית."

הסיפור הזכור ביותר לסבתא, שהייתה אז בת 16, מהעלייה לארץ: כשהם החליטו לעלות ארצה הם רצו לקחת איתם חלק מהרכוש והכסף ולא להשאיר הכול בלוב. לכן, סבתא רבא שרה ז"ל תפרה לבת שלה מירב בגד מיוחד, שהיה כמו שמלה רחבה עם כיסים פנימיים נסתרים. בתוך הכיסים הם הסתירו את הכסף ואת התכשיטים שהיו להם.

כשהגיע יום העלייה לארץ סבא יוסף ז"ל אמר לבתו שהיא אחראית על רכוש המשפחה וצריכה להשגיח שלא יקרה דבר לשמלה. כשהם הגיעו לכיוון האונייה הייתה מהומה גדולה, המון אנשים ומאוד צפוף, ופתאום גילתה מירב שהיא לבדה ולא מצאה את הוריה.

היא התרוצצה על הרציף וחיפשה אותם ופתאום ראתה יד שמנופפת לכיוונה מן הסיפון ומסמנת לה לבוא. מירב פרצה בריצה מהירה בין רגלי השומרים, שהחלו לרדוף אחריה כי לא הרשו לילדים לעלות לבד לאונייה, אך היא לא עצרה עד שהגיעה לאביה.

תועד בתכנית הקשר הרב דורי, תשע"ד