מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שמירת הקשר עם חברי הילדות

רוני עם סבתא שרי
סבתא שרי בילדותה
 בחרנו – רוני  נכדתי ואני – בנושא של הקשר עם חברי הילדות כיון שיש לי קשרים קרובים במיוחד עשרות בשנים עם חלק מחברי ילדותי.
נולדתי בתל אביב בסוף שנת 1947, קצת לפני קום המדינה. מגיל חמש וחצי גרנו ברחוב אמסטרדם 26 בתל אביב. בכיתה ד 'התחלתי ללכת לתנועת הנוער בקן צפון – הנוער העובד והלומד (התנועה המאוחדת), ברח' ארלוזורוב פינת אדם הכהן. מתנועת הנוער יש לי חברים איתם אני שומרת קשר עד היום, כמה מהם למדו אתי יחד בבי״ס יסודי , ועם חלקם הקשר הוא רק מהתנועה. רק  חברה אחת, חנל'ה, למדה איתי בתיכון  ובנוסף היינו  שכנות. בילינו  כולנו המון שעות יחד. שלוש פעמים בשבוע היינו נפגשים בקן של התנועה. יום שלישי ושבת היו פעולות. באנו עם חולצות כחולות ושרוך אדום וביום שישי באנו לבושים בגדי שבת. במשך השנים יצאנו יחד לטיולים בני חמישה ימים בערך, התארגנו בחוליות , קנינו מצרכים לפני הטיול והכנו לבד אוכל. כשגדלנו מעט יצאנו בחופשים למחנות עבודה בקיבוצים לתקופות של כמה שבועות. עזרנו בקטיף, בחדר אוכל, בנוי, בבתי ילדים ועוד. היינו המון יחד. נוצרו ידידויות עמוקות שנשמרות עד היום.
גדלנו בבתים מאד צנועים. הדירות היו  ברובן בנות שני חדרים. לא הייתה טלוויזיה, לא היה מחשב ועדיין לא היה טלפון. הלכנו יחד ברגל לבית הספר, לקן של התנועה, טיילנו  לירקון , וביקרנו אחד אצל השני. בילינו הרבה במשחקי רחוב, לרוב ההורים לא הייתה מכונית.  שתיים מחברותיי איבדו אב בגיל צעיר ושתיים גדלו בלי אם מגיל ילדות. היו הורים ניצולי שואה והיו הורי שנפרדו כשהייתי בת 12. בגיל 16 עברנו דירה לרמת גן, ואני נאלצתי לעזוב את התנועה. עבורי היה זה משבר  גדול – הפרידה מחברי. במאמץ רב שמרתי קשר עם החברים והם איתי. היום יש מיילים אבל בעבר כתבו מכתבים ואני שמרתי המכתבים.
העבודה עם רוני נכדתי הביאה אותי לחיטוט בעבר, למציאת מכתבים מרגשים ששלחו אלי חברי ( ובוודאי גם  אני אליהם), מצאתי שנות טובות שהיינו שולחים, ספרי זיכרונות ותמונות. עם חלק מהחברים היו לי כל השנים קשרים קרובים במיוחד , בילינו הרבה יחד כשהילדים היו צעירים, נסענו להתארח אצל החברים והם בביתנו בנתניה. אנחנו שותפים לשמחות, לחוויות ולקשיים בדרך. מטיילים יחד ומבקרים אחד את השני. כשאני מסתכלת לאחור קשה לי להאמין איך הצלחתי לשמר כל כך הרבה שנים קשרים עם חברי ילדותי. ואין זה מובן מאליו. גם אם אנחנו לא מתראים תקופת מה, כשנפגשים זה כאילו נפרדנו אתמול. בשנים האחרונות לאחר שהילדים נישאו  ועזבו את הבית, אנחנו  מצליחים להיפגש לעיתים תכופות יותר. מיכל חברתי איבדה במלחמת יום כיפור את בעלה דני הלפרין ונשארה לגדל חמישה ילדים צעירים. שתיים מהחברות התאלמנו במשך השנים ואחרות עברו קשיים שונים. אנחנו מתארחים בשמחות של הילדים ויש משהו רגשי המחבר בינינו בהמון אהבה והבנה. החברות  היא ללא ספק ערך חשוב עבורי ובוודאי גם עבור חברי ויש לה ערך מוסף בחיי האישיים.
חוויה עצומה הייתה לי לנהל שיח עם רוני, שהיא ילדה סקרנית, מתעניינת, נבונה ומלאת חיוניות. חשתי שהעבודה מקרבת בינינו  ועבורי הייתה זו זכות ענקית.

קישור לסיפור: אהבה במשמר הירדן

מילון

התנועה המאוחדת
הייתה תנועת נוער לומד שהוקמה בשנת 1945 כאשר חלק מחברי תנועת המחנות העולים פרשו על רקע פילוג במפא"י והתאחדו עם חברי תנועת גורדוניה-המכבי הצעיר. עד למלחמת השיחרור הייתה פעילות התנועה מצומצמת אך לאחר מכן היא התרחבה מאוד, ובין השנים 1950-1953 פעלה התנועה בבתי ספר שונים בארץ. ב-1954 התאחדה התנועה עם תנועת הבונים העולמית, והוקמה תנועת "הבונים-התנועה המאוחדת" ב-1959 התאחדה התנועה עם "הסתדרות הנוער העובד" ויחד הוקמה "הסתדרות הנוער העובד והלומד".

ציטוטים

”החברות היא ללא ספק ערך חשוב עבורי וגם עבור חברי היא ערך מוסף בחיי האישיים“

הקשר הרב דורי