מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שליחות להצלת יהודי מוסקבה בדרך לישראל

בת שבע בן דוד בתכנית
בת שבע בן דוד בהונגריה, בודפשט
משימה לאומית כלפי העם שלי. דרך בודפשט עברו מאה שמונים אלף איש.

הסיפור של בת שבע

שליחות להצלת יהודי מוסקבה בדרך לישראל

לפני שנה השתתפתי בפרויקט הקשר הרב דורי וסיפרתי על חיי עד סוף הקיץ 1990. קישור לסיפורי הראשון "צלילי המוסיקה

בעלי שעבד באוניברסיטת תל אביב רצה לצאת לשבתון. התכנון שלו היה לנסוע לכמה חודשים להונגריה ולאחר מכן ליפן. הונגריה באותן שנים הייתה מדינה קומוניסטית. אני שעד גיל 26 גרתי בברית המועצות ובשום פנים ואופן לא רציתי לחזור למשטר זה אפילו בתור אורחת. חוץ מזה לא הייתי יכולה לעבוד שם ולא ידעתי את השפה ההונגרית.

במשך חצי שנה, לפני 1990 בעלי וכל החברים שלנו ניסו לשכנע אותי שזה לא כל כך נורא אבל אני התעקשתי שאני אצטרף רק ברגע שבעלי יסיים את עבודתו בהונגריה ובבודפשט ונעבור ליפן. בסופו של דבר בעלי קיבל עצה משכן שלנו לנסות לשכנע אותי לעבוד בבודפשט בסוכנות היהודית. להצעה הזו הסכמתי בין רגע כי לעבוד עם ישראליים ולעזור ליהודים לעלות ארצה זה דבר גדול בעייני.

הגענו באמצע אוגוסט 1990 לבודפשט. ראש הסוכנות היהודית ומנהל תחנת המעבר קיבלו אותי בברכה ואני נכנסתי לעבודה. הייתי היחידה שדיברה רוסית בכל הצוות. 

תמונה 1

עולים חדשים היו מגיעים ברכבות, מטוסים ולפעמים ברכב פרטי. היינו מקבלים את הקבוצות האלו ואחר ומביאים אותם למחנה. אחר כך היינו לוקחים אותם לשדה תעופה ומעלים אותם למטוסים שטסו לישראל. הם עלו במטוסים של "אל על", היו מגיעים בכוונה תחילה לעולים חדשים אבל לפעמים הם היו גם מטוסים הונגריים של "מאלב".

המקום הראשון של אחסון היה קרוב לשדה תעופה במתנ"ס "אביג", המקום השני היה לא במרכז בודפשט יותר קרוב לקצה ושמו היה "צ'פאל". זה היה מעון של עובדים ושתי הקומות האחרונות היו שלנו. שם האנשים שהו זמן לפעמים יומיים או שלושה. הסידור הזה לא היה נוח. נציגי מדינת ישראל רכשו מחנה צבאי רוסי, שהסובייטים כבר עזבו אותו. נציגי הסוכנות עשו בו שיפוץ גדול מאוד. השקיעו הון גדול והפכו את המקום הזה למקום מאוד סביר לשהייה, אנשים נשארו במקום זה לפעמים, עד חמישה ימים. השטח של המחנה היה גדול מאוד. אמנם היו שם חדרים גדולים לכמה משפחות ביחד. היו מעט חדרים שהתאימו למשפחה אחת, אותם אנחנו שמרנו  למקרים קשים. היה חדר אוכל ענקי, מפני שלפעמים היו מגיעים שלושה מטוסים ביחד או כמה רכבות אז היינו זקוקים לממדים גדולים של כל דבר.

מאחר שאני הייתי דוברת הרוסית היחידה, עם עזרה של צוות עובדים מקומיים עבדתי בתוך המחנה. זה היה בית ספר החיים בשבילי כי פגשתי עשרות אלפי אנשים וכל מיני מקרים אפילו מאוד קשים. במחנה היו שני מקרים של מוות וגם כמה מקרים של לידות. בהתחלה אנחנו הזמנו לכל מקרה דרוש את הרופא המקומי, אחר כך שכרנו את את שירות הרופא היהודי למשרה שלמה.

ההונגרים התפעלו מאוד מהיחס שלנו ובכלל של עם היהודי לאנשים מבוגרים וחולים, ומהיחס שלנו לכל בן אדם. הם אמרו שזה לא קיים אצל עמים אחרים ורק אצל יהודים. היו הרבה מקרים מסובכים, כל יום קרה משהו ואנחנו טיפלנו במלוא יכולתנו.

סביב המחנה הייתה שמירה כפולה של הונגרים, שנראו כמו במחזמר, אנשי הביטחון שלנו היו מוסתרים בכל מקום. ידענו שבבודפשט גרים עד ארבעים אלף ערבים והיינו מוכנים לכל התפתחות. פעם אחת היה משהו מאוד חשוד בעיניי אנשי הביטחון ואני ראיתי איך הבחור שלנו רץ וטיפס על הקיר כמו בסרטים פשוט בריצה, ההונגרים שעמדו לידי פשוט לא האמינו למה שהם ראו. ובאמת גם אני לא הייתי מאמינה אילו לא הייתי רואה.

במשך הזמן הצלחנו להגיע למצב שבדיקת הביטחון של שדות התעופה הייתה במחנה מפני שרוב המטוסים היו ממריאים עם עולים בלילות, הם היו מגיעים ריקים, מתמלאים בעולים וטסים הביתה. בתוקף תפקידי לא הייתי צריכה ללוות אותם בלילה, אבל אחרי שפעם אחת ראיתי יחס של הונגרים עובדי שדות התעופה לעולים שלנו לקחתי על עצמי תפקיד כל לילה ללוות את הקבוצות עד שהם עולים למטוס ולשמור על התייחסות מכובדת.

בסופו של דבר אנשי הביטחון שלנו צדקו. אכן היה ניסיון לפוצץ את האוטובוס מלא העולים משדה התעופה. למזלנו הרב, הפיצוץ התרחש לא באוטובוס אלא במכונית של משטרה. שוטרים הונגריים היו פצועים בצורה מאוד מאוד קשה, כמעט שאין להצילם. הביאו אותם לישראל והרופאים שלנו הצליחו להציל את החיים שלהם. בגלל החשש שלנו מאירועים כאלו, נסיעות האוטובוסים משדה התעופה ולשדה התעופה היו בדרכים שונות ורק ברגע האחרון היינו מודיעים להם באיזה דרכים צריך לנסוע ובכל זאת אויבינו הצליחו לקבל מידע.

עבדתי בבודפשט במשך שנתיים והרגשתי שקיבלתי משימה לאומית כלפי העם שלי. הרגשתי ששמתי את ידיי בתוך נהר היסטורי של יציאת יהודים מרוסיה. דרך בודפשט עברו מאה שמונים אלף איש.

באביב שנת 1992 כשעמדנו לחזור הביתה קיבלתי הצעה להמשיך לעבוד ברוסיה כשליחת עליה במוסקבה ולהגיע עד להרי "אורל".

בעלי הסכים וכך בקיץ 1992 עברנו למוסקבה.

העשרה

יהדות הונגריה : "יהדות הונגריה היא מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. היישוב היהודי רצוף בהונגריה מימי האימפריה הרומית. תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית שיגשגה הקהילה היהודית, וזכתה להתפתחות, הכרה, ומתן זכויות. בזמן השואה הושמדה מרבית יהדות הונגריה."

ההמשך יבוא…

בת שבע בן דוד (שניידר)

תשע"ו, 2015

מילון

יהדות הונגריה
יהדות הונגריה היא מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. היישוב היהודי רצוף בהונגריה מימי האימפריה הרומית. תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית שיגשגה הקהילה היהודית, וזכתה להתפתחות, הכרה, ומתן זכויות. בזמן השואה הושמדה מרבית יהדות הונגריה,

ציטוטים

”עבדתי בבודפשט במשך שנתיים והרגשתי שקיבלתי משימה לאומית כלפי העם שלי.“

”הרגשתי ששמתי את ידיי בתוך נהר היסטורי של יציאת יהודים מרוסיה.“

הקשר הרב דורי