מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסף נולד בשנת 1920 בטהרן שבפרס להוריו משה וחנה.סבא זכה לעלות לארץ ישראל בשנת 1969.

הסיפור התרחש בערך בשנות ה-40. בתקופה זו סבא יוסף עבד  בחברת בניה באחד הכפרים המרוחקים והמבודדים אשר בארץ פרס. היה זה בעונת חורף קשה וקרה במיוחד,בחוץ השתוללו רוחות סוערות מלוות בסופות שלגים חזקות. הטמפרטורה ירדה הרבה מתחת לאפס. כולם הסתגרו בבתיהם, אין יוצא ואין נכנס. מזג

 האוויר הסוער נמשך כששה חודשים, בכל התקופה הזאת ירד שלג כמעט ללא הפוגה.

באחד הערבים הגיעה שמועה, שעיקבותיהם של משפחה שלימה, שיצאה לדרך , נעלמו יחד עם הרכב שלהם. כולם העלו השערות שונות ומשונות, ומי יודע מה עלה בגורלם?אולי הם  נתקעו באזור מרוחק ומבודד? ואולי?…..

סבי יוסף ז"ל היה אז בחור צעיר כבן  עשרים וחמש, וכאשר השמועה הגיעה לאוזניו, הוא החליט ללא היסוס לצאת לדרך, לאתר אותם ולהצילם. הוא לא חשב על הסכנה הכרוכה בהליכה בחושך ובשלג הכבד. סבי הצטייד בפנס שיאיר לו את הדרך, הוא גם לקח איתו את חפירה כדי שבעזרתו הוא יוכל לחפור ולסלול לו דרך בתוך השלג.  סבי היה נחוש בדעתו למצוא את המשפחה האבודה ולהצילם ממוות וודאי.

לאחר הליכה קשה ומאומצת, בחושך ובקור המקפיא, ולאחר  מאמצים עילאיים, הוא ראה לפתע  מרחוק רכב ששקוע כמעט כולו בשלג. כשהוא התקרב יותר, הוא שמע מבפנים יללות ובכיות של ילדים. הוא אזר אומץ וכוח והחל במבצע חילוץ המשפחה במסירות נפש תחת השלג והקור הנורא.

לאחר שהוא הצליח לחלץ אותם מהרכב התקוע, הוא נשא את ילדי המשפחה על גבו, עד שהוא הביא אותם למקום ישוב. בהגיעם לישוב עטף את כולם בשמיכות, נתן להם משקה חם, שמר עליהם וחיכה עד שהם יתאוששו.

עברו שנים וסבא יוסף ז"ל עבר לגור חזרה לעיר הבירה טהרן. סבי החליט לצאת ולחפש פרנסה. הוא רצה לפתוח חנות, ולכן הוא יצא לעיר כדי  למצוא מקום מתאים. לפתע,סבי הבחין בשלט גדול מעל חנות ענקית המיועדת להשכרה. סבי נכנס פנימה וביקש לדבר עם בעל החנות. בעל החנות הושיב אותו וכיבד אותו מאוד. הוא הגיש לו שתיה ומטעמים. סבי לא הבין מה פשר הענין? סבי לא התאפק ושאל אותו: "מדוע זכיתי ליחס כה מיוחד?!" בעל החנות גולל בפניו את סיפור ההצלה שארע לו ולמשפחתו לפני שנים. בעל החנות זיהה את סבי לפי נקודת החן שהיתה לו בפניו. שניהם התרגשו מאוד והתחבקו ארוכות. ולאות הערכה נתן לו בעל החנות שהיה עשיר גדול את החנות ללא דמי שכירות במשך שנים רבות,

בחסדי ה' מחנות זו סבא הלך והתעשר מיום ליום. סבא תמיד  היה אומר: "מעשה טוב שעושים לזולת לעולם לא חוזר ריקם"… סבי אמר זאת בכל הזדמנות…

סבי נודע כל ימיו כבעל חסד גדול, שהיה מפזר כספים רבים לצדקה. הוא תמיד עזר להשכין שלום ואהבה בין אנשים.

יהי רצון שיהיה זה לעילוי נשמתו  הטהורה ונזכה בקרוב לגילוי הגאולה האמתית והשלימה על ידי  משיח צדקנו בקרוב ממש.

"יהדות איראן (או קהילת יהודי פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית מזרחית בשטחה של איראן המודרנית. גם כיום יהודי איראן נקראים במוסדות שונים יהודי פרס ומנהגיהם "מנהג יהודי פרס", על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית…..מאז המהפכה האסלאמית ועלייתו לשלטון של האייתוללה ח'ומייני, התערער מצבה של הקהילה היהודית באיראן. יום (יולי 2012) נותרו באיראן כ-8,756 יהודים" ויקיפדיה.

תשע"ו