מאגר סיפורי מורשת

לושים שנות הוראה

בשנת 1965 נכנסתי בהתרגשות רבה לבית הספר הממלכתי בתל מונד והפעם כמורה. בית ספר בו למדתי בימי ילדותי מכיתה ד' עד כיתה ח'. רותי גרסטן מנהלת בית הספר שבצה אותי להיות מחנכת של כיתה א'. צעירה, בת 20 רועדת מהתרגשות פגשתי את תלמידי הראשונים שזכורים לי לטובה עד היום. השנים הראשונות לעבודתי זכורות לי בהתמודדות של מורה מתחילה. הקושי של היותי מחנכת של ילדים להורים בוגרים ממני השואלים בעצתי "רותי מה לדעתך צריך לעשות או מה להגיד לילד?…" ואני הקטנה אתן להם עצות והכוונה. באותה תקופה התמודדנו עם הכל. הכנת חומרי למידה מדורגים, מערכי שיעור וציורים. הקושי העיקרי היה להתמודד עם הקשיים הרגשיים, ההתנהגותיים והתרבותיים ובעיקר עם יכולת הלמידה של כל תלמיד.

בקיץ 1967 נפרדתי מהמחזור הראשון

דר' רחל לאור בחרה בי להיות בין המורות המובילות והמדריכות לשיטת הקריאה "לימוד קריאה כחוויה". בשנים אלה פרצנו דרך בבית הספר בתל מונד, בהנהגתה של רותי גרסטן. הפכנו להיות בית ספר מוביל בתחום הלמידה הפעילה ואני הייתי "מאוד פעילה בלמידה הפעילה"… שלום כיתה א' בתחילת כל שנה הפך במהרה כמעט לשגרה.

האמונה בעקרונות של למידה פעילה ומגוונת, גורמת לכך שמחפשים דרך ואמצעי למידה "בכל מחיר". בעבודת צוות ובשעות עבודה ללא גבול, הפכנו יעל, שרקה ואני את המסעדה הזנוחה של בית הספר, למרכז פעיל ומזמין של חקר ולמידה. בו זמנית לומדים וחווים את נושאי הלימוד 3 כיתות בעבודה חווייתית. ההוראה והלמידה "במרכז הלמידה", הייתה חוויה של עבודה יצירתית ועבודת צוות ראויה לציון. הלמידה מקבלת משמעות רב תחומית מלווה בחוויה ובגילוי. "מרכז הלמידה" הופך למרכז עלייה לרגל של צוותי מורים, מדריכים ומנהלים מכל רחבי הארץ.

"נושא אישי" היווה גישה חדשנית לפיתוח תכנים לנושא שנבחר על ידי התלמיד. לימוד עקרונות ומיומנויות של הכנת עבודה אישית בספרייה. בית הספר שלנו. "ממלכתי מאוחד תל מונד" היה מנושאי הדגל בארץ של הנושא האישי. הדרכתי את "הנושא האישי בגיל הרך" בהשתלמויות של משרד החינוך ברחבי הארץ. במסגרת העבודה וההתמקצעות בגיל הרך הפכתי למורה מאמנת לסמינריסטיות. ראיתי בתפקיד זה שליחות ומתן דוגמא והמחשה לעקרונות שהנחו את עבודתי. יחד עם חברותי בצוות בנינו מרכזי תוכן יצירתיים וחווייתיים. אחת מחוויות עבודת ההוראה הזכורות לי בהתרגשות ובגעגוע. ההתנסות והפעילות שנבנתה והתפתחה מתוך אהבה ומעורבות של המורות שגדלו ואהבו את המקום שלנו…

במקביל לעבודת ההוראה תמיד למדתי והשתלמתי. מדידה והערכה, תכנון לימודים ועוד. בשנת תשמ"ה סיימתי את לימודי בקורס להכשרת מנהלים.

לאחר 22 שנים של עבודה כמחנכת כיתה, כרכזת מקצוע, כרכזת חינוך חברתי, כסגנית מנהלת ממלאת מקום המנהלת. עם פרישתה של רותי גרסטן ובמלאות לבית הספר 50 שנה. מוניתי למנהלת "ביה"ס הממלכתי המאוחד תל מונד".

בית הספר הופך למרכז ולדוגמא ללימודי תקשורת, לתהליכים של חינוך חברתי ופיתוח לימודי חקר. ביקורים של מורים ומנהלים, מפקחת המחוז וביקורו של מר אמנון רובינשטיין שר החינוך.

ציטוט ממכתב מההורים: "לך רותי, מגיעה התודה על המסירות, על העבודה הקשה והמאומצת, על האכפתיות, על החום ועל הרגשת הבית שנתת לנו ולילדינו".

בחדר מורים נהגנו לציין אירועים אישיים של הצוות.

מדי סוף שנה הפרידה ממחזורי ביה"ס הייתה מרגשת ביותר. סיכום חגיגי של שש שנות לימודים של בוגרי ביה"ס סביב תוכן מרכז. ההזדמנות לסכם שנת עבודה ותהליכים חינוכיים . שנת 1995, שנת פרידה מביה"ס, פרידה מקבוצת מורות שפרשו איתי ולקראת חלוקת ביה"ס לשני בתי ספר.

שלושים שנים של עשייה חינוכית ולימודית. עיצוב וחינוך דורות של תלמידים ובניית חזון חינוכי בשיתוף חברות וחברים בצוות המורים.