שיר קודש של יציאה מסודן והעליה לארץ ישראל
ישנו שיר קודש בשם "המסע לארץ ישראל" שמספר על מסע היציאה מהאתיופיה ועד העליה לארץ ישראל.
לשמיעת השיר לחצו כאן
שיר זה מזכיר לי שהייתי בכיתה ז' והתלמידים בכיתה י"ב הציגו ההצגה בה סיפרו את הסיפור של היציאה מאתיופיה והמעבר דרך סודן לישראל. התלמידים של י"ב שרו את השיר אתנו, כל כיתות ז', הורים בטקס מאוד התרגשו מההצגה והשיר בפרט.
המשפחה שלי הייתה צריכים לעבור דרך סודן גם כן עד שהגיעו לארץ ישראל. אימא סיפרה לי שהיה להם מאוד קשה לעבור דרך סודן. אחרי שאמא שלי סיפרה לי את סיפור העליה, מאוד בכיתי והתרגשתי.
אפילו היום כשאני שומעת את השיר הזה אני מאוד מתרגשת ואני מאוד אוהבת את אותו. בשיר יש מילים ממש טובות וגם אימא שלי מאוד אוהבת את השיר הזה. כל פעם שהיא שומעת את השיר הוא מזכיר לה משהו, כולל את ההצגה של תלמידי יב"3. בדרך העלייה מסודן, הרבה אנשים מתו מרעב, היו שודדי דרכים שהרגו את הילדים של היהודים שעלו לישראל או את האימהות וזה ממש עצוב.
סבא שלי לסבא קוראים לו אבבה, הוא אבא של אימא שלי.את סבא אבבה זכרונו לברכה לא הכרתי, הוא מאוד רצה לעלות לארץ ישראל ותמיד היה שר את השיר הזה לאמא שלי. אמא דאגה תמיד לספר לי עליו ואני מרגישה כאילו הוא מלווה אותי לאורך כל הדרך.אחרי שנתיים שהוא נפטר ואני נולדתי, אבל אפילו שלא הכרתי אותו אימא הייתה מספרת לי דברים אליו, איך הוא היה נראה ומה הוא אוהב לאכול…
סבתא שלי נפטרה גם שהייתי בת 9, סבתא הייתה גרה בבית של דודה שלי אני הייתי הולכת אליהם תמיד. אפילו את הדודה שלי אהבתי מאוד, הייתי מרגישה שהיא אימא שלי והייתי נשארת לישון איתה. אבל בדרך כלל הייתי ישנה עם סבתא שלי. אני מאוד אוהבת אותה אבל אחרי כמה זמן היא נפטרה ואני הייתי עצובה מאוד, בכיתי הרבה אבל אפילו שהיא נפטרה אני מרגישה שהיא לידי תמיד ואני זוכרת אותה איך היא הייתה, אני תמיד אהבתי אותה!!! ואני תמיד אוהב אותה!!!!!
העשרה:
תשע"ה, 2015
מילון
כיסופיםהכמיהה לעלות לארץ ישראל