מאגר סיפורי מורשת

שירתתי שירות מלא וגם ילדיי שירתו וקרוב לוודאי שגם נכדיי ישרתו בצה"ל.

סיפור השירות שלי קושר את הדור שגדל פה (דורי) עם דור שעלה ארצה להוויה הישראלית.

בשנת 1966 התגייסתי לצה"ל והתנדבתי לשרת כמורה חיילת. תפקידי היה ללמד אנשים מבוגרים וגם עולים שלא ידעו א"ב בשום שפה, קרוא וכתוב.

הוצבתי בעיר צפת וקיבלתי מספר משפחות עולים מארצות צפון אפריקה שהיה עליי לבקרם בביתם וללמד, למעשה, את אם המשפחה קרוא וכתוב בעברית.

בתחילה לימדתי אותן את האלף בית ואח"כ לחתום וכיו"ב, היו גם כאלה שהגעתי איתן לכדי קריאה בעיתון "לעולה", וזה היה הישג גדול.

בנוסף לתלמידות בבתים היה לי גם חוג של גברים פועלי בניין שגם הם היו חייבים ללמוד קרוא וכתוב בעברית. בזמן שלימדתי אותם הם לימדו אותי את כל רזי מקצועות פועלי הבניין.

במהלך הביקורים אצל המשפחות, שיתפתי אותן בסיפורים על שנות הילדות שלי (חלק מהסיפורים היו סיפורים ששמעתי מהוריי) סיפורים אלו כללו את : מחנה העולים, מעברת האוהלים, הליכה לגן הילדים, חגיגת חגי ישראל בגן הילדים, בית ספר יסודי, התיכון תנועת הנוער הצופים, בה השתתפתי ועד המפגש שלנו בצבא.

כמובן שגם אני למדתי מהן, למדתי להכיר ולטעום את המאכלים האופיינים לצפון אפריקה שעד אז לא היו מוכרים לי, אני אף זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי למשפחה כלשהי ומיד קיבלתי כבוד של מלכים, הכינו לי תה עם נענע או שיבא וביקשו גם לשמח אותי והשמיעו לי את הזמרת האגדית אום כולתום.

עם הזמן הזמינו אותי לחגוג איתם את החגים כמו ט"ו בשבט ושבועות זה היה יפה מעניין ומלמד.

בזמן שירותי הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים וכמובן שהייתי צריכה להישאר עם התלמידות לתמוך בהן ולעזור להן כמה שניתן.

לאחר המלחמה משרד החינוך, שהיינו כפופות אליו מבחינה פדגוגית, וצה"ל אירגנו לכל המורות החילות והתלמידות שלהן טיול לירושלים ולחברון. זה היה מאלף ומרגש מאוד להיות בכותל רק מספר שבועות לאחר ששוחרר.

בשירותי הצבאי מלבד יישום תפקידי חשתי כי אני קושרת את דור התלמידים, שלא גדלו בארץ, לדור שנולד או גדל בארץ ע"י מפגשים שונים תוך העברת אינפורמציה חשובה רלוונטית הנחוצה להם.

מאוד נהנתי משירותי הצבאי למדתי להכיר ולהוקיר מסורת ומנהגים של עדות אחרות משלי, אני מקווה שגם אני הנחלתי להם, מלבד הלשון העברית, דברים חשובים נוספים.