שחקנית תאטרון- אילנה קורן
שמי אילנה קורן גרה ברמת גן נשואה לאיציק ויש לי 3 ילדים: רקפת, נעה ודוד. בנותיי רקפת ונעה נשואות.הנכד שלי שמו הדי הוא בנה של רקפת והוא בן שנתיים.
תמונות מיום הנישואים
עבדתי בבנק לאומי 33 שנים ופרשתי לפנסיה בשיא החיים. כיום אני עושה דברים למען הנשמה……והם: משחקת בתאטרון כבר 20 שנה וכמה מן ההצגות שבהן השתתפתי : "כולם רוצים לחיות", "יאקיש ופופצ'ה", "אורזי המזוודות" מאת חנוך לוין, "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולד ברכט, "צייד המכשפות" מאת ארתור מילר, "חלום ליל קיץ" מאת ויליאם שקספיר ועוד…
במסגרת הופעותיי בסוזן דלל ובצוותא קיבלתי שני פרסים. אחד על "מפעל חיים בתאטרון" והשני נקרא "חיידק במה" על השתתפותי בשלוש הצגות באותו פסטיבל . מתנדבת כליצנית רפואית בבתי חולים בתי אבות וילדים עם פיגור שכלי. במסגרת "ידיד לחינוך", עוזרת לילדים בבי"ס בן-גוריון בר"ג , באמצעות דרמה ותאטרון אני בוגרת בי"ס יסודי דיזנגוף ,בתל-אביב, בי"ס תיכון צייטלין (עירוני ב'-ג') בתל –אביב .
בוגרת אוניברסיטת בר-אילן במקצועות צרפתית וחינוך מיוחד. בזמני הפנוי אוהבת לקרוא ספרים ללכת הרצאות סרטים והצגות. אוהבת לטייל בארצנו ובחו"ל. הצבעים האהובים עליי הם: אדום, כחול, ירוק וסגול.
המאכלים האהובים עליי הם: חמין, ממולאים, פשטידות , גבינות, מרקים ואבוקדו סלטים ושניצלים ….
ילדותי
גרתי בתל אביב ליד נחל הירקון וליד הים ומאוד אהבתי ללכת לים לשחק שם תופסת ומטקות עם כדור. אהבתי לשחות בים הכחול ,להסתכל על הסירות והמפרשיות כי זה היה מרגיע אותי.
זוכרת את מלחמת (מבצע) סיני בשנת 1956 , בו הייתי ילדה בת 6 לבד בבית כי אבא שלי היה מגויס כחייל בסיני ואמא שלי עבדה קשה לפרנסת המשפחה באותה תקופה הייתה האפלה בגלל הערבים שלא יגלו את המגורים הייתי יורדת, ילדה קטנה עם פנס ,כיסא , ספר ושמיכה לבד למקלט.
כל השנים הייתי בת יחידה הורי עבדו קשה ואני הייתי ילדת מפתח שהייתה באה אחרי הלימודים בביה"ס ומתפקדת לבד בסופי שבוע היו החבר'ה נפגשים לפעמים בירקון או בגן העצמאות בת"א מפטפטים או מתכננים מסיבות כיתתיות עם החבר'ה.
כשהייתי ילדה הלכתי לתנועת הנוער "בני עקיבא" בה הדגש בחינוך היה על תורה ועבודה היינו יוצאים להרבה טיולים ומסעות רגליים בנופי ארץ ישראל היפה, בחופש הגדול נסענו למחנה קיץ לשבועיים.
היינו נוסעים לעבוד בשירות לאומי בקיבוצים בדרום הארץ או בעמק בית שאן קיבוץ ניר אליהו ,תל יוסף ,עין חרוד או סעד שם היינו עובדים בחדר האוכל,
בפעוטון ובפרדס קוטפים את פירות הקיץ בסלים, העבודה בחברותא (בקיבוץ קראו לזה "קומונה") הייתה כיפית וחוויתית ומאתגרת. המפגשים עם החברה בימים ובלילות היו כל פעם עם הפעלה אחרת מרתקת ומפתיעה. גם הארוחות היו ביחד וכל הפעילות החברתית עם המדריכים הייתה מרעננת.
אבא שלי היה טבח וקונדיטור במקצועו ואהבתי ללכת לבקר אותו בבית המלון שהוא עבד, להיות איתו במטבח, לטעום מהעוגות המיוחדות שהוא אפה. בכל יום הולדת שלי הוא היה אופה לי עוגה ומקשט אותה בצורה מיוחדת.
בחופשות הייתי עושה מעין קייטנה עם ילדי השכנים ומכוונת אותם במשחקי ילדות כמו מורה ותלמידים,רופא וחולה , שירים וריקודים……והשתוללויות.
אילנה קורן והשתתפה בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר גבעולים, 2010, תש"ע.
מתנדבת בעמותת "ידיד"לחינוך
קשר רב דורי 2010, בית הספר גבעולים , מורה מובילה הדי שרון
מילון
ך'י