מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שורשי מהודו

פלורי מספרת את סיפורה לרותם
מנהיג נערץ בהודו - גנדי
סיפורה של פלורי מקהילת יוצאי הודו

רותם דיאמנד מתעדת את סיפורה של פלורי זבולון. פלורי נולדה בתאריך 21.8.1940, בהודו בעיר מומבאי שבעבר נקראה בומבי. היא עלתה לישראל בתאריך  6.6.1953 , כשהייתה בת בת 13

סיפורה של פלורי :

פלורי נולדה במשפחה גדולה של 8 ילדים. במשפחה היו 2 בנים ו – 6 בנות. אז האבא של פלורי עבד בתחנה הדלק. זאת הייתה תחנת הדלק של דוד של פלורי, גיסו של האב. אחר כך הדוד מכר את תחנת הדלק ואבא שלה היה מחוסר עבודה. פלורי נולדה בזמן שהבריטים שלטו  בהודו. היא למדה בבית ספר יהודי והאחיות שלה למדו בבית ספר נוצרי, מכיוון שלא היה מקום לאחותה הקטנה בבית הספר היהודי. פלורי למדה בבית ספר צדקה של דיוויד ששון וג'ייקוב ששון.

כשפלורי הגיעה לכיתה ח' אז אבא שלה היה ללא עבודה וההורים שלה שמעו על עליית הנוער והם החליטו לשלוח שלוש מבנותיהם לישראל – אחת יותר קטנה מפלורי ואחת יותר גדולה ממנה.

בזמן שהבריטים שלטו בהודו – ההודים רצו את מדינת הודו בשביל עצמם. היו שם גם הודים וגם מוסלמים. המשפחה של פלורי, הסבתא שלה, באו מעיראק להודו מכיוון שבעיראק היו מהומות והם ברחו משם ובאו להודו. הסבתא שלה באה עם האבא שלה שהוא הבן שלה ועוד בת שהיא האחות הגדולה של האבא.

אימא של פלורי נולדה בהודו ופלורי וכל האחים שלה נולדו בהודו. כשההודים רצו את הודו לעצמם ורצו עצמאות , המנהיג בהודו היה אז גנדי, מוהנדס קרמצ'נד גנדי. גנדי הוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית. הוא החליט להילחם על מנת לקבל עצמאות אבל בצורה ללא אלימות – Non violence.

הם שכבו על פסי רכבת או שהם צמו, בלי אלימות, הלכו לקונסוליה הבריטית וישבו שם עם הילדים שלהם, ללא נשק והבריטים הרגו אותם והתעללו בהם. בסופו של דבר הגיעו למסקנה הבריטים שאי אפשר להמשיך להתעלל ולהרוג הרבה הודים ואז ייגנו אותם בעולם והבריטים חילקו את הודו לפקיסטן למוסלמים ולהינדוסטן להודים ואז המוסלמים. התחילו לשחוט את ההודים ולהרוג אותם. ביהודים לא נגעו, לא הייתה אנטישמיות שמה. המשפחה של פלורי גרה באותו בנין עם נוצרים ועם מוסלמים עם יהודים ותמיד היו חברים טובים.

פלורי למדה בבית ספר אנגלי, שפת האם הייתה אנגלית שהם למדו בזמן הבריטים שנחשב בית ספר יהודי והיה מורה שלימד אותם עברית ושיעורי תנ"ך. השפה השלישית הייתה שפה מרנדית – הודית.

העלייה לישראל

ההורים רשמו את שלושת האחיות לעליית הנוער מכיוון שלא יכלו לפרנס אותם ואז פלורי ואחיותיה עלו לארץ. כשהגיעו לשדה תעופה בארץ היה מעין צריף מלא קוצים מסביב ונתנו להם לישון לילה אחד שם בצריף. המזוודות לא היו איתם וגנבו להם את כל החלווה שהם הביאו מהודו. למחרת הכניסו אותם לחדר ושמו להם DDT על הראש, ריסוס על כל הראש והגוף.

בשבוע הראשון בארץ היו בשער העלייה במחנה עתלית ושם נתנו להם סבון ומטאטא ואמרו להם להתרחץ. בשבוע השני היו ברמת הדסה שם שיחקו ולא למדו. שם ראו בפעם הראשונה תה כמו ששותים בארץ "תה שחור" כי בהודו שתו תה עם חלב – "תה לבן".

שאלו את הבנות מי דתי ומי לא? הבנות שביקשו מסגרת דתית הלכו לפנימיית כפר בתיה ומי שביקשה לא דתי הועברה לפנימיית מאיר שפיה ואז חילקו את הקבוצה לשניים. פלורי ואחיותיה נסעו לכפר בתיה כי ההורים שלהן היו דתיים מסורתיים. כפר בתיה זה מוסד שמומן מתרומות של אמריקאים – לא היה חסר להם כלום. היה להן הכול שם.

כשפלורי סיימה את לימודיה בכתה י"ב היא לימדה בפנימייה אנגלית. קיבלו אותן מאוד יפה היו שם עולים מכל התפוצות. הן גרו ארבע בנות בחדר אחד, היה חדר אוכל חלבי וחדר אוכל בשרי. פלורי ניגנה בפסנתר בפנימייה והשתתפה בקונצרטים שהיו. רק ההורים היו חסרים לה. פלורי עבדה בפנימייה לפעמים ברפת אבל בעיקר במשרד בניהול חשבונות. היא עבדה גם בתורנויות בגן ירק, במטבח כחלק מהלימודים מהפנימייה.

פלורי לא שירתה בצה"ל מכיוון שהייתה דתייה וקיבלה פטור משירות צבאי. אלא ישר הלכה ללמד.

נישואיה ומשפחתה של פלורי

אחרי שפלורי סיימה את לימודיה בכתה י"ב בפנימייה היא נשארה שם שנה ולימדה אנגלית לאחר מכן עברה לגור באשקלון וגם שם לימדה אנגלית. שם והכירה את בעלה והתחתנה בגיל 23. פלורי הכירה את בעלה עוד בהודו בתנועת נוער "הבונים".

יום אחד הוא בא לבקר בפנימיית כפר בתיה את החבר'ה שהוא הכיר ואמרו שלום אחד לשני זו הייתה פגישה נוספת שלהם. בהזדמנות נוספת, פלורי הייתה בחתונה של בת דודה שלה ואז הם נפגשו שוב התחילו לצאת ובסוף התחתנו. משנת 1963 התגוררו פלורי ובעלה ולאחר מכן גם ילדיהם בקריית ביאליק. לפלורי נולדו 5 ילדים מתוכם שניים חיים היום בארצות הברית. 

החיים בארץ

פלורי מספרת שלאחר נישואיה היא עבדה במשרד החינוך כמורה לאנגלית ואחר כך הפכה להיות גננת. בעלה של פלורי עבד בנמל כאיש בתי זיקוק והיה מתדלק אניות שיצאו מהארץ. פלורי ובעלה המשיכו לשמור על המסורת היהודית שהייתה נהוגה בהודו בבית הוריה והיא המשיכה לשמור אותה גם בפנימייה וגם בביתה עם נישואיה.

ההורים של פלורי  עלו לישראל תשע שנים אחרי שפלורי עלתה לארץ, הם עלו בשנת 1962. לפני זה גם האח והאחות שלה הגיעו ארצה. בבית המשיכו להכין אוכל עיראקי כפי שהוריה היו מכינים בהודו.

הקהילה ההודית בקריית ביאליק

כשפלורי ומשפחתה הגיעו לקריית ביאליק כמעט כל הקריה הייתה מאוכלסת ביוצאי הודו. בהתחלה רוב יוצאי הודו היו במושב הודיה ואחר כך הם החלו לעבוד במפעל "אתא" שהיה איפה שהקריון ושאלו אותם איפה הם רוצים לגור. הם בחרו לגור פה כי היה המפעל. היו פה מעברות שבהם המקלחת הייתה בחוץ והשירותים בחוץ וגשם ובוץ. כשהתחילו לבנות את הקריה מסביב למפעל העבירו אותם לקריית ביאליק.

הרבה מחברי הקהילה ההודית כבר אינם איתנו היום. חלקם כבר נפטרו, אבל כשפלורי הייתה צעירה, היא מספרת, שכל הקהילה הייתה כמו משפחה אחת. היו יושבים במרכז ומספרים סיפורים על הודו. היום בית הכנסת של הקהילה ההודית מאחד את כל יוצאי הודו בקריית ביאליק.

היום

היום פלורי עובדת כמשגיחה בבחינות בגרות ומתנדבת בלימוד אנגלית בשיעורים פרטיים לתלמידים. פלורי אומנם בפנסיה אך ממשיכה לעבוד כי מרגישה שצריכה להמשיך ולעשות ולא לשבת סתם בבית. כל ילדיה של פלורי באים לבקר אותה בבית. בעלה של פלורי נפטר בשנה שעברה בסוף פברואר.

תודה לפלורי על "הקשר הרב דורי" על המפגשים המהנים  בהם למדתי רבות על קהילת יוצאי הודו . . .

רותם דיאמנד – ה'1בית ספר קדימה, קריית ביאליק

העשרה

גנדי: "מוֹהַנְדַּס קַרַמְצַ'נְד גַּנְדִי (בגוג'ראטית: ??????? ?????? ?????, בהינדי: ??????? ?????? ?????;‏ 2 באוקטובר 1869 – 30 בינואר 1948) היה מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית. הוא נחשב גם לסמל ההתנגדות הלא-אלימה בזכות הגייתה ויישומה של הסאטיאגרהא – פילוסופיה הממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה – דבר שהוביל לעצמאות הודו ועורר השראה לתנועות שונות למען זכויות אדם ולחופש ברחבי העולם".(ויקיפדיה)

 תשע"ה, 2015

מילון

מוהנדס קרמצ'נד גנדי
מוֹהַנְדַּס קַרַמְצַ'נְד גַּנְדִי (בגוג'ראטית: ??????? ?????? ?????, בהינדי: ??????? ?????? ?????;‏ 2 באוקטובר 1869 - 30 בינואר 1948) היה מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית. הוא נחשב גם לסמל ההתנגדות הלא-אלימה בזכות הגייתה ויישומה של הסאטיאגרהא - פילוסופיה הממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה - דבר שהוביל לעצמאות הודו ועורר השראה לתנועות שונות למען זכויות אדם ולחופש ברחבי העולם.

ציטוטים

”"אפשר להשיג דברים ללא אלימות" כדברי מהטמה גנדי“

הקשר הרב דורי