מאגר סיפורי מורשת

יום אחד שאלה אותי הנכדה שלי, אלונה אביטן, אם ארצה להשתתף במסגרת בית הספר שלה במפגשים של "הקשר הרב דורי". אלו מפגשים קבועים, המחייבים התייצבות. הודעתי לה שכן ושמחתי שבחרה בי, כי עניין אותי לראות את חיי הילדים בבית הספר היום. אנו קשורות בקשר אמיץ ואמין, חברי ואוהב ואהבתי את הנושא לכשעצמו.

 

התייצבתי למפגש הראשון עם המורה שרון ומאוד נהניתי מהצורה בה היא העבירה את החומר והכירה בינינו הסבים והסבתות וידעתי שאני נהנית ושמחה לכל מפגש שיבוא.   

 

כמובן התחלתי לספר לאלונה לפי הסדר שהתבקשנו. היא הקשיבה לתולדות חיי והסתקרנה בכל מיני שאלות רלוונטיות.

 

נולדתי ברומניה בבוקרשט, עלינו לארץ באנייה בשנת 1950 באוגוסט, אני זוכרת, שראיתי את הגלים הגדולים מתנפצים ואת הכרמל מולנו, ירוק וגדול, הייתי בת 5 וזה זכרון חזק מילדותי.

 

אני, ההורים ואחי הקטן (בן שלוש) הגענו לשער העלייה ואחרי חודשיים עברנו ליפו ושם הלכתי לגן, לבית הספר היסודי הנשיא וייצמן ולתיכון סוקולוב לאור.

 

ביפו העברתי את ילדותי ונעוריי באושר ובשמחה, עם חברות וחברים שכולם עולים חדשים, ברחובות ובמשחקי ילדות, למשל קלאס, חבל, חמש אבנים ועוד. לא היו חוגים ולא צופים, לא טלוויזיה ולא מחשבים וטלפונים ניידים. מקרר היה רק על קרח שאנחנו הילדים היינו קונים ממוכר הקרח בכל יום!  

 

בשנות ה-60 עזבנו את יפו לרמת גן, ושם המשכתי לצבא וללימודים בסמינר לוינסקי. נשלחתי לעיירות בדרום לעבוד אבל מסיבות טכניות לא הייתה אפשרות להגיע לדרום ולכן ויתרתי על המשך ההוראה, אולי חבל? אבל לא היתה לנו ברירה אחרת.

 

אחרי הצבא נישאתי ואז נולדו הילדים וביניהם אמא של אלונה. שמחתי להיות סבתא צעירה לנכדים, אנחנו חברים טובים ומשתפים אותם בנושאים שונים. הם עוזרים לנו בכל העולם הדיגיטלי. אלונה תמכה בי כשהייתי מרותקת למיטה עקב ניתוח ואהבה לדאוג לי ולהיות איתי ולעזור כמה שיכלה.

 

כיום אנחנו גימלאים, הולכים להרצאות לטיולים בארץ ובחו״ל, ונרתמים לעזרת נכדים לפי הצרכים שמתבקשים. אני מבשלת להם ומפנקת אותם בהפתעות, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו!

 

ברצוני להודות על תכנית "הקשר הרב דורי" היפה, בשיתוף בית התפוצות ומשרד החינוך, תודה שאתם תורמים לקירבה הרבה הזו בין הדורות. אשמח לקחת חלק גם בפרויקט הבא עם הנכד הבא שלי.

 

יהדות בוקרשט: "יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16. בעיר התקיימו חיים שוקקים של תרבות יהודית. היחסים בין הקהילה היהודית לבין האוכלוסייה הרומנית שבקרבה התקיימה, ידעו עליות ומורדות והושפעו מהלכי הרוח ששררו במדינה ובעולם הנוצרי וגם מן הנסיבות המדיניות והפוליטיות של האזור כולו. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם, אולם לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו בעקבותיהן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל". ויקיפדיה

 

תשע"ו