מאגר סיפורי מורשת

סבא נולד בתל אביב בשנת 1948 באמצע מלחמת השחרור כאשר יפו הייתה עדיין עיר ערבית וצלפים ערבים ירו לכיוון שכונות עבריות בתל אביב . הבית של הורי חטף לא אחת פגיעות של קליעים מירי של ערבים למרבה המזל לא נפגענו לאחר מלחמת השחרור נשארנו לגור בתל אביב עוד 4 שנים ולאחר מכן עברנו לרמת גן. ברמת גן גדלנו שמונה אחים ואחיות בבית עם גינה גדולה בין שדות ומרחבים ירוקים בין פרדסים ושטחי טבע יפים .

בילדותי המוקדמת לא הייתי בגן ילדים הייתי ילד טבע. שוטטתי המון בטבע הייתה לנו בבית חוות בעלי חיים שונים ביניהם להקות של אווזים. הורי גידלו אווזים שהיווה גם מקור פרנסה. בשעות הבוקר אחותי ואני היינו יוצאים לרעות את האווזים בשדות הבר שהיו ליד ביתנו עד לשעות הצהריים.

בתקופה ההיא ימי שנותיה הראשונים של המדינה לא היו מספיק בתי ספר ותלמידי כיתות א' ו ב' נאלצו ללמוד במשמרת שנייה מהשעה 12 עד השעה 4 אחר הצהריים. זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת לרעות את האווזים ולהשגיח אליהם מפני תנים וחיות בר אחרות שהיו בתקופה ההיא בשדות סביב ביתנו.

אני זוכר שהייתה אווזה אחת פגועה ברגלה שלקחנו אותה ביד למרעה והיינו מחזירים אותה הביתה ללול בידינו. בגינת ביתנו היו לנו עצי פרי ובריכת דגי נוי שם גידלתי דגים ובגיל מבוגר יותר בבית הספר מכרתי דגים וצמחי מים וכך היו לי דמי כיס. הייתי ילד מאוד יצירתי אהבתי שיעורי מלאכה שבהם עשיתי כל מיני עבודות בעץ ותמיד צוינתי לשבח בתחום זה.

לימים שכבר הייתי מבוגר כאדם נשוי עם ילדים החלטתי לעסוק בעבודה יצירתית בנגרות. זאת לאחר ששבתי ממלחמת יום הכיפורים והחלטתי לא להמשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב. אני נגר עצמאי כ-40 שנה אוהב את עיסוקי ומוצא בו את פרנסתי, אני בן 69 ועדיין פעיל בעבודתי.

 הסרטון: רועה האווזים – סיפורו של סבא שמעון מגן

הזוית האישית

עבודה מהנה, דניאלה שמעה מסבא על ילדותו, דברים שרק סבא יכול לספר.