מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קורות משפחת שיף ממיסדי קדימה

שרה עם הוריה
משפחת שיף בקדימה
סיפורה של שרה שדאי לבית שיף ממיסדי קדימה

הורי התחתנו בשנת 1932 ברמת-גן, אצל דודה רבקה בבית. כדי שלא יגרשו את אימי חזרה לבלרוס. היות והיא באה כתיירת ואבי שהה בארץ באופן לגאלי. בזכות החתונה אמא קבלה אישור להישאר בארץ. הורי עלו לישראל מבלרוס (רוסיה) אבא שמעיה עלה בשנת 1929 ואמא רבקה עלתה ארצה בשנת 1932.
 
אבא קנה בשנת 1933 את האדמה במושבה קדימה, מיהושע חנקין. בשנת 1936 הקים את הנגריה שלו במרכז הכפר, ועסק בנגרות בניין לתושבים בכפר ובסביבה. אמא ואני הגענו לקדימה בשנת 1936 אחרי שגרנו בעין ורד אצל קרובי המשפחה כחצי שנה עד שהשגנו חדר בקדימה לגור בו.
 
את הבית בנינו ליד הנגרייה מבטון בשלבים. בשלב הראשון בנינו חדר וחצי ומטבח השירותים היו מחוץ לבית בשלב השני ניבנה חדר לחזית הרחוב בשלב שלישי ניבנה מטבח חדש חדר נוסף ושירותים. בחצר היה משק עזר לול עופות ברווזים עוזים ועיזים אחרי זמן נוספו גם פרות.
 
אבא עבד בנגריה בזמן מלחמת העולם לא היה עבודה בנגרות והוא נסע לנהל את הנגרייה של סולל בונה אשר בנו את המחנות הצבאיים של הצבא הבריטי.הוא היה נוסע ביום ראשון בבוקר וחוזר ביום שישי ובבית נשארנו אמא סבתא אחי מנחם שנולד בשנת 1938 ואני.
הלכנו לגן בקדימה, לכיתה א' למדנו בגן, בבית ספר למדנו והיינו 4 ילדים בכל כיתה ולפעמים הייתה חסרה אחרינו כיתה. למדנו בצריף שהיה נימצא ליד בריכות המים ברחוב חנקין וכיום נימצא שם גן ילדים. כשהיינו בכיתה ח' בנו את בית-הספר זה היה בשנת 61945. היום זה המבנה ברחוב הרצוג, היו בו שני חדרים בכל חדר למדו 4 כיתות על ידי מורה אחד. לימודים לעבודה: למדתי שנה אחת בקיבוץ גבעת השלושה ואחרי כן למדתי בתל-אביב בבית ספר למסחר היינו נוסעים כל בוקר לתל אביב גם במלחמת השחרור.
 
אחרי הבית ספר היינו עוזרים להורים בעבודות המשק (כי בסך הכול היו רק  8 כיתות). מי שרצה או יכל להמשיך ללמוד היה צריך ללמוד מחוץ לכפר). היה יוצא אוטובוס אחד לכיוון תל-אביב ב-6 בבוקר והיה חוזר בערב. כביש לקדימה לא היה, היה רק דרכי כניסה (בזמן הבריטים לא נתנו לעשות כביש).
 
לאחר עסקתי בבית-ספר "הדסים" בפקידות, לאחר כמה שנים עבדתי במועצה גם בפקידות עבדתי חמש שנים במתנ"ס, עבדתי בסוכנות הדואר בכפר 27 שנים. כיום אני גרה עד היום בקדימה עם משפחתי, עם בעלי הילדים ורוב הנכדים פה.
 
משוב על התכנית
נהניתי  מאוד להכין את העבודה עם שרה שדאי (החניכה). למדתי הרבה דברים על החיים פעם כגון למידה בבית הספר, על העבודה בזמן מלחמת השחרור ועוד. אני מקווה מאוד שיהיו לנו עוד עבודות כמו עבודה זו בהמשך השנה, כי עבודה זאת לימדה אותי הרבה ומאוד נהניתי להכינה עם חניכתי שרה שדאי.
 
העשרה
יהושע חנקין: "יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 – 11 בנובמבר 1945), גואל אדמות העמק, מאנשי הציונות המעשית, מנהלה של הכשרת היישוב. רכש כ-750,000 דונם‏ של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית, מתוך כ-2 מיליון דונם קרקע פרטית‏ שהיו בבעלות יהודית ערב מלחמת העצמאות".
 
מושבה קדימה:"המושבה קדימה שוכנת דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. בינה לבין צורן מפריד יער קדימה. קדימה הוקמה כמושבה חקלאית ב-5 ביולי 1933 ביוזמתו של יהושע חנקין שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם "קדימה" בדבריו של חנקין: "צעדנו צעד קדימה". ראשוני התושבים היו תושבי מושבות הברון, מושבי השרון הצפוני ומושבות ותיקות אחרות. מאוחר יותר הצטרפו עולים חדשים מאירופה, ולאחר קום המדינה גם מארצות ערב. ב-1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית"
תכנית הקשר הרב דורי, 2005
מורה מובילה אילת שחק

מילון

סולל בונה
סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.וחברת סולל בונה חזרה לפעילות ב-1935 והתאוששה כתוצאה מעבודות שסופקו לה על ידי שלטונות המנדט בזמן המרד הערבי הגדול, בין היתר בנתה החברה את גדר הצפון בשנת 1938. בתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה קיבלה על עצמה סולל בונה עבודות במדינות השכנות ובנתה גשרים, שדות תעופה, עמדות וביצורים עבור הצבא הבריטי ופרויקטים צבאיים בעיראק, במצרים, בבחריין ובקפריסין וגם אחד מארמונותיו של עבדאללה הראשון, מלך ירדן. בשנים אלו היה דוד הכהן איש מפתח בהנהלת החברה

יהושע חנקין
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 - 11 בנובמבר 1945), גואל אדמות העמק, מאנשי הציונות המעשית, מנהלה של הכשרת היישוב. רכש כ-750,000 דונם‏ של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית, מתוך כ-2 מיליון דונם קרקע פרטית‏ שהיו בבעלות יהודית ערב מלחמת העצמאות.

קדימה
המושבה קדימה שוכנת דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. בינה לבין צורן מפריד יער קדימה. קדימה הוקמה כמושבה חקלאית ב-5 ביולי 1933 ביוזמתו של יהושע חנקין שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם "קדימה" בדבריו של חנקין: "צעדנו צעד קדימה". ראשוני התושבים היו תושבי מושבות הברון, מושבי השרון הצפוני ומושבות ותיקות אחרות. מאוחר יותר הצטרפו עולים חדשים מאירופה, ולאחר קום המדינה גם מארצות ערב. ב-1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית

ציטוטים

”בזכות החתונה אמא קבלה אישור להישאר בארץ“

הקשר הרב דורי