מאגר סיפורי מורשת

ריקה אופק (רבקה בן דוד) – קורות חיים

נולדתי בחיפה, חצי שנה לפני קום המדינה, לאברהם בן דוד יליד פולין ולציפורה (בת שמואל), ילידת ישראל (פלשתינה), קראו לי רבקה ובשם חיבה ריקה. בשנות ילדותי גדלתי בקריית מוצקין.

זיכרון הילדות הראשון שלי הוא מגיל שנתיים וחצי, בשנת 1950: ירד שלג, אמי החזיקה אותי על הידיים ואבא שלי בנה בובת שלג בחצר, הזיכרון נשאר כל כך חזק וכשאלתי איפה התמונה אמרו שאף אחד לא צילם.

זיכרונות נוספים: ברחוב שבו גרנו עברו עגלות עם סוסים ומכרו: קרח, נפט, ירקות, וחלבן שהיה מחלק חלב בבקבוקים לבתים. בילדותי שיחקנו הרבה משחקי רחוב: מחניים, קלאס, מחבואים, כדור הקפה, עמודו, דג מלוח, 4 מקלות, קפצנו בחבל ועוד. לעומת זאת בבית שיחקנו: דמקה, שבץ נא, מונופול, מלחמה ודוק. טלפון הגיע לביתנו כשהייתי בת 15, עד אז הלכנו לדואר כדי לשוחח עם המשפחה, טלוויזיה הגיעה כשהייתי בצבא. קריית מוצקין נמצאת במפרץ חיפה ובקיץ הייתי מבלה הרבה בים. כלי התחבורה ששימש אותנו היו אופניים ואוטובוס. לאבא שלי אף פעם לא היה רכב.

הייתי בתנועת המחנות העולים ובקיץ הייתי נוסעת למחנות עבודה בקיבוצים. בחופשות אחרות יצאנו למסעות ברגל.

ביתי היה ליד תחנת הרכבת ובחופשות נסענו הרבה לסבתא וסבא בבנימינה ולדודות ברמת גן ובתל אביב. בגיל 18 התגייסתי לחיל האוויר ומאוד נהניתי מהשרות הצבאי. במלחמת ששת הימים, במסגרת תפקידי כעובדת בקרה, ראיתי בזמן אמת את כל קרבות האוויר שהתנהלו מעל מצרים סוריה וירדן, כמובן על המסכים.

אחרי הצבא הכרתי את איתמר לבית שכטר ואחרי שנתיים התחתנו ושינינו את השם לאופק. נולדו לנו 3 ילדים ועשרה נכדים. אור הוא הבכור. במקצועי אני מנהלת חשבונות וחשבת שכר, כיום גמלאית. התחביבים שלי מגוונים: עבודות יד; ויטראז', ציור, פסיפס, אני מרבה לטייל וללכת להצגות וסרטים, ומשתדלת כל האפשר לבלות בחברת הנכדים.

תשע"ה, 2015