מאגר סיפורי מורשת

שלמה גבעתי – סיפור ילדות

הסיפור כפי שסופר לנכדתי עומרי גבעתי.

נולדתי בטוניס בעיר גפסה, ערב חג המולד בשנת 1945 הייתי הילד העשירי מתוך 14 אחים. בחוץ לארץ מתו 9 ילדים חלק בזמן הלידה וחלק קצת אחרי זה כשהם עוד תינוקות. נותרנו 5 ילדים שלושה בנים ושתי בנות.

האח הגדול עלה לארץ בשנת 1950 עם עליית הנוער שנתיים לאחר מכן עלינו כל המשפחה בשנת 1952 אני הייתי בן שש וחצי.

שיכנו אותנו במעברת עולים בראש פינה ואחרי שנה וחצי עברנו לשיכון קבע בחצור הגלילית. חצור הגלילית הייתה עיירת עולים קטנה 100 תושבים בסה"כ ללא חשמל וכמעט ללא תשתיות.

הבילוי היחידי היה סרט פעם בחודש היו מקרינים לנו סרט על הקיר של המועדון עם תרגום מהצד. בחצור הגלילית התחלתי ללמוד בבית הספר הייתי בן 7-8 ושם סיימתי בית ספר יסודי (כתה ח')

את ילדותי אני ביליתי עד סוף ביה"ס יסודי בחצור הגלילית עם משפחתי זה היה בית קטן חדר וחצי ושם גרנו 7 נפשות אבא אמא וחמישה ילדים. ביישוב כולם היו עולים חדשים מכל העולם מרוקאים תוניסאים הודים פרסים וכו"/ תנאי המחיה היו קשים לא היו כבישים ולא היה חשמל. לאחר כמה שנים סללו כבישים ובנו תשתית לחשמל. היינו הולכים לביה"ס ברגל בבוץ והיינו לומדים עם עששית.

לאחר סיום ביה"ס יסודי לא היה בחצור ביה"ס תיכון ועברתי ללמוד בפנימיית כפר הנוער הדתי בית ספר חקלאי שם למדתי 4 שנים למדנו תיכון ועבדנו בחקלאות. כדי לממן הוצאות קטנות עבדנו אצל האיכרים בכפר חסידים בכל מיני עבודות מזדמנות.

בשנת 1963 סיימתי ללמוד תיכון והלכתי ללמוד בבית ספר ימין אורד על הכרמל ושם למדתי מקצוע חשמלאי מכשירן מטוסים לאחר מכן בשנת 1965 התגייסתי לצבא.

סיפור זוגיות

את אשתי מרים ז"ל הכרתי בשכונה כשגרתי בלוד היתה לי שכנה שהציעה להכיר לי אותה היא עבדה איתה בבנק בלוד. אני שמחתי מאוד להכיר הפגישה הראשונה היתה אצל השכנה שהכירה בינינו. התחלנו לצאת ביחד יצאנו בערך חצי שנה והתחתנו בשנת 1971 גרנו יחד בלוד קרוב להוריה. אשתי עבדה בבנק הפועלים ואני באל על. היו לנו חיים מאושרים ואהבנו זה את זו.

בשנת 1972 נולדה הבת הבכורה גילי ולאחר 3 שנים בשנת 1975 נולד הבן אסף. אני הייתי בן 30 . בשנת  1977 נולדה הבת השלישית והקטנה ביותר תהילה. גרנו בלוד 7 שנים ובשנת 1978 עברנו לגור בנס ציונה. זה הבית שאני גר בו עד היום ובו אני מארח את ילדי ונכדי.

בשנת 1996 אשתי מרים חלתה במחלה קשה והייתה מאושפזת במשך חצי שנה לאחר מכן היא הבריאה השתקמה וחזרה לעבודה. בשנת 2006 היא חלתה שנית ונפטרה בת 54.

שלושת ילדי למדו בבתי הספר בנס ציונה כולם נשואים הבת הגדולה גילי גרה במושב איתן אחרי קרית גת יש לה 4 ילדים והיא רופאה בבית חולים שיבא בתל השומר. הבן אסף גר במושב סתריה ולו שלושה ילדים הוא מורה בבית ספר תיכון אנקורי ברשל"צ. הבת תהילה גרה בנס ציונה יש לה 4 ילדים והיא עובדת בחברה לשווק ציוד רפואי.

כשהכרתי את אשתי הייתי בן 25, אני גרתי לבד בדירת חדר בלוד. היא גרה עם הוריה היא הייתה הבת הבכורה במשפחה והיו לה עוד 4 אחים. היינו יוצאים בעיקר לסרטים ולהצגות, לא הייתה עדיין טלוויזיה, היא רק התחילה. אני עבדתי במשמרות באל-על ולאחר תקופה קצרה שיצאנו החלטנו להתחתן. התחתנו בשנת 1971 בחודש מאי באולמי היכל הפאר בתל-אביב, היא הייתה בת 19 ואני הייתי בן 25. לקראת החתונה שאלתי את הורי איך הם באים לחתונה והם אמרו שיש להם קצת בגדים בארון ושהם יתלבשו ויבואו, ביקשתי לראות את הבגדים שהם באים איתם וראיתי שהם לא מתאימים. נסענו לטבריה ושם קניתי בגדים ונעליים להורי כדי שיוכלו לבוא לחתונה ויראו כמו שצריך.

ביום החתונה בבוקר אשתי המיועדת הלכה לסלון קוסמטיקה ויופי ואני לקחתי את שלושת הילדים של אחי ונסענו לגן החיות בתל-אביב. לאחר החתונה היינו בירח דבש בערך 4 ימים בבית המלון "גלי כינרת" בטבריה. החתונה הייתה באולמי היכל הפאר בתל-אביב ולא היה אז וידאו ולא היה תקליטן. הייתה תזמורת שבאה עם כלי נגינה וזמר, הם ניגנו ואנשים רקדו לצלילי המוזיקה. הם הקליטו את ההופעה ונשאר לי סרט שמע של כל האירוע.

הזוית האישית

הייתה לי חוויה יפה לספר את הסיפור ולכתוב אותו עם נכדתי.