מאגר סיפורי מורשת

סבא רבא אברהם מספר:

נולדתי בעירק בשנת 1935 בעיר בגדאד. הורי התגרשו ומאחר שאבי התחתן שנית הוא עבר מבגדאד לעיר בצרה בהיותי בן 8-9. אני מצאתי את עצמי לבד בלי הורים. משמועות גיליתי שאבי נאג'י עבר לגור בבצרה. אז החלטתי שאני נוסע אליו והסתננתי לרכבת. כשהגעתי לבצרה  אבי לא הסכים לקבל אותי ושלח אותי בחזרה לבגדאד.

בזמן הזה חייתי כקבצן ללא בית ועבדתי בעבודות מזדמנות כדי להתקיים. נאלצתי לחטט בפחים כדי למצוא אוכל. יום אחד חליתי מאוד, אני זוכר שהיה לי חום והתעלפתי ליד הבתים.

הערבייה המוסלמית

אישה ערבייה מוסלמית הכניסה אותי אליה הביתה  וטיפלה בי, נתנה לי תרופות, אוכל ואפילו בגדים חדשים. היא לא שאלה אותי שאלות והפכתי להיות שם כמו בן בית. אחרי שלוש שנים כשגדלתי קצת, תקפו אותי געגועים למשפחה שלי החלטתי לחזור לבצרה לחיפוש אחר אבי נאג'י. עזבתי את הבית רק עם הבגדים שעלי ונשארה לי תודה גדולה בלב לאישה הרחומה שטיפלה וגידלה אותי.

האישה החדשה

הגעתי לבצרה ומצאתי את בית אבי, ואז נפגשתי עם אשתו פרחה [דודתה של סבתא רבתא סועד]. היא ריחמה עליי ושכנעה את אבא שלי שרצה שוב לסלק אותי, להשאיר אותי אצלם ולגדל אותי.

החיים כיהודים בגולה – עיראק

סבא רבא אברהם מספר ש…

בהיותו ילד היה עד למספר אירועים שבהם התעללו הערבים ביהודים. הוא היה קופץ מהגגות מגג לגג בשביל להסתתר מהערבים שהיו מסתובבים ברחובות בגדד במטרה למצוא יהודים ולהתעלל בהם. אני אספר שני סיפורים קשים שסבא סיפר לי:

כשהייתי ילד בערך בן 10 התחוללן הפרעות שנקראו "פרהוד" ובמהלך הפרעות הערבים שחטו את היהודים ועינו אותם. כדי שלא יתפסו אותנו הערבים אני וחבריי הילדים היהודים עלינו לגגות של הבתים. מהגג ראיתי שני ערבים תופסים אישה יהודייה בהיריון ושניהם התערבו ביניהם אם יש לה בבטן בן או בת. ואז באכזריות חתכו לה את הבטן וושחטו את התינוק אחרי שגילו את מינו. לתינוקות היהודיים היה צמיד של זהב מסביב לרקסול, והערבים חתכו להם את הרגליים כדי לקחת את הזהב.

בתקופת פרעות אלה התגורר בשכונה של סבי שיח ערבי אחד שאסף את כל היהודים בביתו והזהיר את כל הערבים שלא יעיזו להיכנס לביתו בניסיון להרוג/לפגוע ביהודים ושהוא פורס עליהם את חסותו, כי אחרת הוא פשוט יהרוג אותם. אותו שיח ערבי שמר על כל יהודי השכונה של סבי לאורך כל זמן המהפכה ועד שנגמרה.

בתום פרעות המהפכה כל יהודי הלך לביתו, שבינתיים נבזז ונחרב, היהודים ראו שגנבו להם רכוש והרסו להם את הבתים…והם היו מיואשים. היהודים שמתו נקברו בקבר אחים  ונהרגו אולי 3000 או יותר.

הסיפור הציוני – מבית אימא

כפי שסיפרתי קודם סבא רבא אברהם וסבתא רבתא סועד (הוריה של סבתי נחמה) עלו לארץ בעקבות פרעות "פרהוד" שהיו הגורם לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק. סבא וסבתא עלו לארץ במסגרת מבצע עזרא ונחמיה, בהיותם ילדים. הם לא זוכרים הרבה הפרטים של מבצע עליית יהודי עיראק ארצה, הם רק זוכרים שארגנו למשפחתם מסמכי עלייה ושכל המשפחה שלהם עלתה פחות או יותר יחד. לימים הם הבינו שהם ניצלו מה"גולה" בזכות המבצע הציוני הזה.

סבא משרת את המדינה

כולם מספרים שהיום בו קיבל סבא אברהם, את ה"פטור משרות מילואים" היה יום עצוב מאוד עבורו, כי זו הייתה הדרך היחידה שהוא הכיר לתרום למדינה והוא ידע שעם סיום שרות המילואים שלו גם מסתיימת תרומתו למדינה.

קצת ממני

אני בר לבנון, נולדתי בתאריך 12.4.2006, אני בת יחידה בין שני אחים. נולדתי בערב ליל הסדר תוך 20 דקות. לאמא שלי יש סבא וסבתא אברהם וסועד שהם סבא וסבתא רבתא שלי והם חלק מאוד חשוב בחיי. הם גידלו אותי אחרי 3 חודשים שנולדתי עד גיל שנה. אותי ואת אחי הגדול דניאל אורי לבנון. אני תמיד אוהבת שאנחנו הולכים אליהם ורואים סרטים וכמובן אוכלים.

עץ התפוזים הגדול

כשסבא וסבתא מארחים את כל המשפחה המורחבת (הילדים, הנכדים והנינים) אז סבא תמיד אוהב לתת נאום לכל המשפחה ומתגאה בכולם ומתחיל לומר אילו מקצועות חשובים יש במשפחה שלו ואיך הוא וסבתא גידלו את המשפחה לתפארת בזמן שלא היה להם אמצעים. סבא היה עובד 2 עבודות כדי לפרנס את המשפחה. וסבתא גם עבדה בשתי עבודות כדי שלילדים לא יחסר כלום. ואז מגיע הרגע של עץ התפוזים הקינוח שכל אחד היה רוצה בביתו. לסבא מאוד חשוב שנישאר משפחה מלוכדת. לסבא יש "ידי זהב" הוא יודע לעשות הכול לבד עבודות חשמל בנייה וכו' למרות שהוא בן 80.

סבתוש נחמוש

סבתא נחמה (אמא של אמא שלי) היא בתם השנייה של סבא רבא אברהם וסבתא רבתא סועד, ובסה"כ הם 6 אחים. סבתא סועד הייתה אישה חולת אסטמה לכן כל הנטל של המשפחה נפל על סבתי נחמה. היא רחצה, האכילה ושמרה את האחים הקטנים שלה. ניקתה את הבית קיפלה כביסות (בת מסורה וטובה למשפחתה). סבתא נחמה בגיל 15,  התחילה לצאת עם סבא דניאל ז"ל ובגיל 17 התחתנו. סבתא הייתה מאושרת עם סבא דניאל ז"ל. לסבתוש נחמוש נולדו 2 בנות, אמא שלי מיטל ודודה שירה.

כיום סבתא נחמה היא מנהלת מחלקת שכר בעיריית רחובות, משחקת באולינג בקבוצה ייצוגית והיא הסבתא הכי מגניבה וכייפית שיש.

הזוית האישית

לסבתוש תודה רבה שהצטרפת לתוכנית הקשר הרב דורי. היה לי כיף איתך. וכמובן תודה רבה למיכל שעזרה לנו במחשב ובעבודה.

אני אוהבת לבלות עם סבתא ולעשות איתה צחוקים ושיגועים.