מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פסח באירן

איריס בליל הסדר בבית הורי בקריית שמונה.
אימי פרי וסבתי, שרה גבאי
תיאור ההכנות לחג הפסח וליל הסדר

פסח בפרס

השלגים הפשירו , האדמה לבשה שלל צבעים , האוויר התמלא ניחוח משכר , ציפורי השיר זמרו ובשרו את בוא האביב .

חג החרות בפתח , הנשים הזדרזו לסייד את בתיהם , הוציאו את מטלטליהן והשטיחים והעמיסום על גבי  החמורים ויצאו בצוותא למעין, שטפו ומירקו  תוך  שירה ,עליצות, צחוק ושמחה. פרשו ליבוש על העשבים הירוקים ולעת ערב שבו לבתיהן בחדווה. למחרת עם זריחת החמה יצאו לנקות את הרחיים כדי לטחון את החיטה שבררו מבעוד מועד ושבו לביתן עם הקמח הטחון בשקים .

ניקו והסיקו את התנור וכל אחת בתורה בעזרת שכנותיה אפתה את המצות לחג. בתום מלאכת אפיית המצות צחצחו ומרקו את הכלים והביאום להגעלה בגזגון (סיר ענק) שהועמד בחצר , לאחר ברכת הגעלת הכלים כל אחת בתורה טבלה את כליה במים הרותחים ואחר במים הקרים.

המלאכה טרם תמה עוד לפניהן בעור החמץ, הכנת החרוסת , הברכות ותבשילי החג וכמובן הציפייה לבוא הבעלים לאחר שנעדרו תקופה ארוכה .

בליל הסדר כולם נהרו אחרי בית הכנסת לביתם, אנחנו וכל שאר המשפחות התארחנו אצל דודי יצחק גבאי בן אחיו של אבי  שגר באותה חצר . כל משפחה באה עם המגש הענק שלה .  כולם התיישבו סביב, שבע שמונה משפחות יחדיו  על שטיחים וציפו לתחילת הסדר. המבוגר מבין המשפחות ניהל את הסדר, לאחר שתיית הכוס השלישית ישבו כולם לסעוד את ליבם מן המטעמים שהוכנו לכבוד החג  שכללו: חורשת צ'ילו, פולו חביג' לוביה ,צ'ילו קשמש, עוף ממולא , גונדי , שלל ירקות ירוקים ועוד. בתום הסעודה המשיכו לקרוא בהגדה עד תומה ואז החלו לשיר, לנגן ולתופף עד השעות הקטנות של הלילה.

בימי החג נהגנו ללכת לביתם של הקרובים והשכנים ולברכם בחג שמח ולשמוח בחברתם. היום שהכי ציפינו לו היה  "רוזה סאל" היום התשיעי כלומר אחרי שמונת ימי החג , אמי הכינה מבעוד מועד חיטה שהצמיחה בעציץ , שמה בקערה מאוירת עם מים  כסף וזהב ועליו פרחים ולפניו העמידה מראה ומסביב צלוחיות עם סוכריות, צימוקים, ועוד מטעמים.  ביום זה הנקרא  "רוזה באק"  או "סינזה בדאר"  יצאנו כל המשפחות בצוותא לחיק הטבע בשירה ובזמרה  על חמורים  עם מטלטלין ומזון בשפע , כלי נגינה ועם הרבה מצב רוח  התיישבנו בשדות , בצילי העצים על גדות הנחלים שרנו , רקדנו והאזנו לבדיחות וסיפורים ולעת ערב שבנו הביתה מלאי שמחה ואנרגיה .

בארץ המשכנו עם אותה מסורת וחגגנו את חג הפסח בצוותא עם כל המשפחה והשכנים.

 

הזוית האישית

אני נהנית תמיד לשמוע כיצד חגגו את החגים בפרס ואיך התנהלו שם החיים בכלל.

מילון

רוזה סאל / סינזה בדאר
יום הגן

גונדי
גוֹנדי הוא מאכל יהודי-פרסי של כופתאות עגולות ואווריריות מבשר עוף טחון, חומוס וקמח שעשוי מחומוס יבש. הגונדי מוגש עם המרק שבו התבשל, בדרך כלל על גבי מצע של אורז לבן. צבעו של הגונדי הוא צהוב, בשל השימוש בתבלין הנפוץ בפרס כורכום או זעפרן.

ציטוטים

”על גדות הנחלים שרנו , רקדנו והאזנו לבדיחות וסיפורים ולעת ערב שבנו הביתה מלאי שמחה ואנרגיה .“

הקשר הרב דורי