מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פינוי הילדים מבית הערבה

איתי וסבתא בגינה של סבתא
סבתא בילדותה עם אבא שלה וחבר ילדות.
פינוי בית הערבה

פינוי הילדים מבית הערבה

הקשר הרב דורי של ענת, סבתא של איתי. מתעד הסיפור: איתי זיסקינד

נולדתי בבית הערבה בשנת 1944 (בהדסה ירושלים). בית הערבה היה, קיבוץ בצפון ים המלח, בין השנים: 1939-1948. האדמה היתה מלוחה מאוד, והיה צורך לשטוף אותה בעזרת מים שהביאו בצינורות מהירדן. למרות זאת, הייתה חקלאות מפותחת, גידלו ירקות, עגבניות נהדרות ששווקו בבתי המלון בירושלים, היו גם ברכות דגים, רפת, מאפייה ועוד ענפים. חיי התרבות היו מלאים ועשירים, החגים היו יפים ונולדו ילדים.

מתפנים מ"בית הערבה" במטוס "רפיד"

כשפרצה מלחמת השחרור והיה חשש שהערבים יפלשו לבית הערבה, החליטו לפנות את כל הילדים. היינו בסביבות 40 ילדים יחד עם הורים ומטפלות שנלוו אלינו, ובלילה פינו אותנו למרכז הארץ, במטוס מסוג "רפיד". החברים פרקו והוציאו את כל המושבים של המטוס, כדי שיהיה מקום לכל הילדים ומלוויהם. בנוסף, המטוס הגיע ללא דלת, כיוון שהופצץ לילה קודם בשדה התעופה שבו חנה. החברים מצאו לוח דיקט וחיברו אותו בעזרת חוט ברזל למטוס, כדי לסתום בעזרתו את הפתח. אבא שלי שהיה איש מאוד רחב וחזק, ישב כל הטיסה בפתח, בפיסוק גדול ושמר שהילדים והתינוקות, לא יזחלו לכיוון הפתח.

כשהגענו לתל – אביב בלילה, השכיבו אותנו לישון במקום שנקרא "בית החלוצות" ובבוקר נסענו כולנו לשפיים, שם אירחו את כולנו במשך חצי שנה, עד שבנו את קיבוץ כברי על גבעה בגליל המערבי.

מה שאני זוכרת מכל הסיפור זה פחות את בית הערבה ויותר את ההתרגשות שהייתה כשהגענו לקיבוץ כברי. בקיבוץ כברי, הכל היה מלא פרחים כלניות, רקפות, נרקיסים ובוסתנים של עצי פרי שנשארו מהערבים שחיו שם לפנינו. היו שם גם מעיינות מים, מעינות כברי הנפלאים. כל הדברים האלה היו חדשים עבורנו, הרי הגענו מהמדבר, מבית הערבה.

הזוית האישית

סבתא ענת: אהבתי לעבוד עם איתי ולהכיר את בית הספר שלו ולראות כמה הוא שולט במחשב.

מילון

רפיד
מטוס קטן להובלת נוסעים

ציטוטים

”בלילה פינו אותנו במטוס מסוג "רפיד" “

הקשר הרב דורי