מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ב"תל אביב הקטנה" בשכונת נווה צדק, נווה שלום השכונות שקדמו ליסודה של תל אביב בזמן שהחלה השואה באירופה השכונות הראשונות שנפרדו מיפו. תל אביב הקטנה היה כינויה של העיר תל אביב יפו בפלשתינה. היא שכנה מצפון ליפו בשנת 1909 נקראה גם בשם: אחוזת בית. היא נועדה להיות "עיר גנים". אולם היא התרחבה במהירות ושכונות רבות נבנו בה מסביב. היא הוכרזה כעיר בשנת1934.

היחסים בין היהודים ובין הערבים היו תקינים אז אני זוכר שנשים היהודיות היו מכינות חמין לשבת והם שלחו את החמין לאפיה בתנור של עבד ביפו. היחסים היו ממש טובים.

שכונת נווה צדק למשל, הייתה השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לחומות העיר יפו היא נוסדה ב-1887 גבולותיה מרחוב פינס, בדרום-מזרח ובצפון-מערב רחוב שבזי."

התלמידים מספרים: ליאב ואלירן, במסגרת הפעילות שלנו יחד עם שמעון, הוא סיפר לנו את סיפורו של החפץ, בו בחר הפינג'אן , שמעון סיפר לנו על תקופת הטורקים. בימי הטורקים, הצבא הטורקי השתמש להכנת הקפה בפינג'אן. מצאנו יחדיו ביו טיוב, את שיר הפינג'אן משנת 1959, "טובה פורת שיר הפינג'אן 1959 שהעלה דודי פטימר"

http://www.youtube.com/watch?v=2Yl-VLjHuzw

פִינְגָ'אן, בטורקית: Fincan הינה כוס, בדרך כלל ללא ידית. לעתים קרובות מאוד טועים וקוראים לקנקן הקפה ג'זווה בשם זה. מקור הטעות הוא מלפני קום המדינה, כשהיו זקני היישוב הערבי מזמינים את שכניהם היהודים לשתות קפה, היו אומרים להם "תעאל אשרב פינג'אן קהווה", כלומר: בוא תשתה כוס קפה. היהודים חשבו בטעות שפינג'אן הוא שם הכלי בו מבשלים את הקפה ואימצו את המילה

הפינג'אן נזכר בשיר "הפינג'אן" שנכתב על ידי חיים חפר בשנת 1947 ומתאר את הווי הפלמ"ח.

בפעילות אחרת שעשינו יחדיו בנושא "האור שבי" "צריך שכל אדם יידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר" אמר שמעון: " שחשוב שכל אחד יבין ויכיר את הנר שבו. גם בתקופות שקשה ועצוב וחשוך ידליק כל אחד את הנר שבתוכו ויפתח וישמח. בשבילי, הנר שבי הוא העבודה שלי, כיף לי היה ללכת לעבודה. והיום בגיל הפנסיה, הכי טוב לי הנר שלי הוא נושא התרבות והחינוך, העובדה שבתכנית זו אנחנו יכולים להעביר את הסיפורים שלנו הלאה חשובה ובכך נוכל לתרום לזולת ולדורות הבאים.", שמעון סיפר לנו על פעילות חינוכית בה עסק:

"הייתי מדריך נוער בצופים בשכונת התקווה בתל אביב ועזרתי לילדים הקמתי וריכזתי סניף חדש בשכונת התקווה, המשכתי בקשר איתם שנים רבות, 12 שנים .

שמעון הביא תמונות וסיפר לנו סיפורים רבים על ילדותו:

 אמי, עליזה הוכמן, ואני

אבי מרדכי הוכמן (אמצעי) בונה את הביתנים של נמל תל אביב

תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר עתיד, רמת-גן 2014