מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

על ההבדל בין אנגליה לישראל

מימין אמה הנכדה של אלק ומשמאל עדן חברה
פתיחת מחסן הבגדים החדש עם הקבלן
סיפורי קליטה בארץ

על ההבדל בין, אנגליה לישראל – סיפורי קליטה בארץ

הקשר הרב דורי של אלק קולינס עם התלמידות: אמה הנכדה של אלק ועדן חברה של אמה.

אלק סבא של אמה

תמונה 1
נסיעה באוטובוס שאין לה סוף

 

בימים ההם (שנות החמישים) כדי לנסוע באוטובוס היו קונים כרטיס ועל הכרטיס היה מספר, המקום בתור באוטובוס. הנהג היה עומד במדרגות וצועק 10-1, כדי שיעלו לאוטובוס האנשים שיש להם את הספר בין 10-1. אחר כך 20-10, אני חיכיתי ל 30-20 כי היה לי את המספר 23. אבל הנהג לא קרא 30-20 כי האוטובוס היה כבר מלא (כל האנשים עלו לא לפי הסדר כמו שעושים באנגליה) ואני נאלצתי לחכות לאוטובוס הבא.

תמונה 2

גם באוטובוס הבא האוטובוס התמלא לפני המספר 20 ושוב נאלצתי לחכות לאוטובוס הבא. ואז למדתי את השיטה… כשהוא קרא 10-1 אני רצתי לאוטובוס נפנפתי את המספר מול הפרצוף של הנהג ועליתי לאוטובוס סוף כל סוף.

יום הראשון בחקלאות (והאחרון)

"הניסיון שלי עם דגים היה רק בצלחת של אמא שלי"

תמונה 3

סדרן העבודה בקיבוץ שלח אותי לעבוד בבריכות הדגים. הניסיון שלי עם דגים היה רק בצלחת של אמא שלי. אני הייתי צריך לתפוס דגים חיים ולזרוק אותם לרשת. בקושי הצלחתי לתפוס דג אחד או שניים במשך שעתיים לכן פטרו אותי מענף הדגים.

למחרת חיפשו משהו שיודע הנדסה אז התנדבתי במהירות לתפקיד. המשימה הייתה לבנות מבנה מחבילות קש על המשאית. אני עמדתי למעלה ולפי לימודי בהנדסה סידרתי כל חבילה בדייקנות כמו שצריך וזה לקח המון זמן.. הנהג התעצבן עליי ושלח אותי למטה כדי שאני ירים את החבילות הכבדות מאוד, והוא במהירות ולא בדייקנות, בנה אותם על המשאית. כך פוטרתי גם מהענף הזה ובכלל מהחקלאות.

לינה משותפת

בשנות ה-60 המוקדמות, עדיין בכפר הנשיא הייתה לינה משותפת. לאור המצב שנקרא "קיבוץ אנגלוסקסי" (כלומר, רוב החלוצים בקיבוץ נולדו באנגליה) אז לא השארנו את הילדים לבד בלילה.

תמונה 4

פתרנו את הבעיה בשיטת תורנות, כל ערב, אחד מכל משפחה, היה ישן עם הילדים בבתי הילדים. באחד הימים, ביקר אצלנו יו"ר הקהילה היהודית מהעיר שגרנו בה באנגליה, ("לידס") ובסוף הביקור ליוויתי אותו למגרש החניה. מכיוון שאותו ערב היה תורי להיות בגן הילדים, לקחתי איתי סדינים, כריות ושמיכות בדרך למגרש החניה. עשיתי זאת, באופן כל כך אוטומטי ולא הסברתי מדוע אני יוצא מביתי ומסתובב עם סדינים וכריות בערב.

שנה אחרי אותו ביקור מפורסם של יו"ר הקהילה בקיבוץ… נשלחנו בשליחות לאנגליה, לעיר שנולדתי בה, לידס (שם נחשבנו למשפחה מבוססת). באותו היום, כשהגענו לאנגליה קיבלנו טלפון דחוף מאותו יו"ר הקהילה, שהודיע לי בשקט ובשלווה שהוא לא סיפר מילה אחת להורי על ה"בעיה המשפחתית שלי".

קיבלתי את השיחה ולא הבנתי בכלל על מה הוא מדבר ?! אך הוא הדגיש שוב ושוב, שהוא לא הודיע להורי על "מצבנו במשפחה". פתאום נפל לי האסימון!! והבנתי מה קרה… מיד סיפרתי לו על השיטה של תורנות הלילה בבתי הילדים והסברתי למה אני הלכתי עם סדינים וכריות בזמן הליכה למגרש החניה איתו, וכמובן שהנישואין שלנו חזקים ותקינים.

מהיום הזה, הוא לא פספס כל הזדמנות, בכל ישיבה, שלא לספר את הסיפור של ה"פשלה" שכמעט קרתה למשפחתנו.

מקלחות ציבוריות

בהגעתנו לקיבוץ, לא היו מקלחות בכל צריף שגרו בו, והדבר המפורסם ביותר – "מקלחת ציבורית". כל לילה בתור זוג צעיר היינו הולכים למקלחת ביחד אבל לאור המצב – "צמצומים"  קבלנו חבילת סבון אחת בלבד. המקלחת הייתה בנויה מקירות פח וקיר ההפרדה היה נמוך, משהו כמו 2.5 מטר.

היינו צועקים: "עדנה, תעבירי לי את הסבון! " אחרי שימוש מהיר מיד להחזיר לאשתי. ככה בילינו במקלחות "ספורטיבי". לא לרשום בספרים, אבל כידוע בפח היה מלא חורים ואף אחד לא ידע של מי העין שבצד השני של החור. אבל הכל עבר בשלווה ובנחת.

הזוית האישית

הקשר הרב דורי: סבא אלק קולינס  מספר את סיפוריו לאמה נכדתו ולחברתה עדן.

מילון

לינה משותפת
ילדים ישנו בבתי הילדים ולא בבית

ציטוטים

”"בשנת - 1957, הגעתי לארץ מאנגליה, מדינה מסודרת וממושמעת והתחלתי את דרכי בישראל בקיבוץ." “

הקשר הרב דורי