מאגר סיפורי מורשת

עלית משפחת  קרנץ,

אני אסתר וימן (קרנץ) נולדתי באוזבקיסטן (רוסיה), בעיר שנקראת זרבואק בתאריך 18/3/1946.

לאמי רוזה רייכר ואבי יעקב קרנץ. אמי נולדה באושבנצי'ים (אושוויץ) בת למנדל ואסתר רייכר והיו לה 5 אחים. אבי נולד בעיר דמביץ, ולו היו 4 אחים. את שם ההורים שלהם אני לא יודעת. אבי ואמי נישאו בשנת 1935 ונולדו  להם 3 ילדים: עמנואל הבכור מאיר השני ואני השלישית. הורי עזבו את פולין ממש ברגע האחרון לפני שהגרמנים נכנסו לעיר אושוויץ. הם נדדו ממקום למקום עד שהגיעו לרוסיה לעיר זרבואק שם עבדו בכפר עבודה (קולחוז) ונשארו עד שהמלחמה נגמרה. בקולחוז נפטרו אחי מאיר וסבתי אסתר.

אני נולדתי בשנת 1946 בעיר זרבואק. אחרי המלחמה חזרנו לפולין, ההורים רצו לחפש משפחה אך לא מצאו.

בהמשך הגענו למחנה עקורים, ושם חיפשו מתנדבים לחטוב עצים ביערות, כדי לחמם את הבתים ולבשל עבור האנשים במחנה. אבא שלי התנדב ובדרך חזרה ארעה תאונת דרכים בין שתי מכוניות ושני אנשים נהרגו אחד מהם היה אבי. אחרי האסון, המליצו לנו לעלות לישראל. עלינו על האנייה "נגבה"  והגענו לארץ לנמל חיפה לקראת סוף שנת 1948 כשהבריטים עזבו את הארץ וקמה המדינה. מהנמל הועברנו למחנה העולים "שער עליה" שבו הכניסו אותנו לצריף גדול יחד עם 50 אנשים נוספים.

בשנת 1949 עברנו לגור בקרית מוצקין. בתקופה שהגענו  למוצקין, המקום היה קטן. חיו בו מעט תושבים והיו מסביב הרבה חולות. במוצקין, היו בסיסים של הצבא הבריטי ולכן לאחר שעזבו נשארו מבנים של הצבא מפוזרים באזור. כשהגענו לקרייה קיבלנו דירת חדר מטבח ושירותים בבניין "רכבת" בן 12 דירות. הריהוט היה 2 מיטות סוכנות, כמה שמיכות ופתיליה כדי שנוכל לבשל. הרחוב שבו גרנו ניקרא רחוב "הילדים" על שם הילדים שנהרגו מפיצוץ רימון יד שמצאו כששיחקו בחלות העיר. אני הלכתי לגן ליום שלם מאחר ואמא נאלצה ללכת לעבוד. בכתה א' העבירו אותי למוסד "אהבה" שם  הייתי עד כיתה ה', ואח"כ למדתי בבית ספר אחדות שהיה ביה"ס הראשון שנבנה בעיר. בהמשך עברתי ללמוד בבית ספר מקצועי.

באותן שנים הלכתי לתנועה לכל מיני פעילויות ומשימות. אהבתי ללכת לים בשבת ולטייל לגבעת הכלניות בשמורת "אפק". לפעמים הלכנו לשם ברגל ולפעמים רכבנו על אופניים. מקום מפגש מרכזי בקריה היה ליד קולנוע "אורות", לידו היו שני קיוסקים של פלאפל, שם נפגשו אנשים שהלכו לסרט או סתם שבאו לראות חברים. בגיל מאוחר יותר הכרנו חברים מקריית ביאליק ואז היינו הולכים למסיבות בכל פעם בבית שונה או במקומות ציבוריים. בסיום בית הספר התגייסתי לצה"ל ובמהלך השרות הכרתי את בעלי אביגדור וימן בן לחוה ויעקוב וימן. בשנת 1965 התחתנו נולדו לנו 3 ילדים יצחק רונן וחוה ויש לנו היום תשעה נכדים.