מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עליתו של סבא כליפה לישראל – מושב פורת

סבא כליפה בילדותו בפרת
סבא כליפה
תולדות חייו של סבא כליפה

הקשר הרב דורי של עדן וסבא כליפה
 
סבא כליפה גואטה, נולד בשנת 1945 בלוב בעיר פרת. הוא עלה לישראל בשנת 1950, כשהיה בן חמש. יש מעט זכרונות מילדותו בגיל חמש. הוא גדל בעיר טריפולי שבלוב. סבא כליפה מספר: "אני זוכר, הייתי שם בגנון בטריפולי נתנו לנו לאכול, כל יום, חצי לחמנייה וחצי כפית שמן זית. אני זוכר ששיחקנו במשחקים. לפעמים היו לוקחים אותנו לים. אחרי השעות בגנון, היינו הולכים הביתה. בהתחלה הייתה תקופה שקטה
 
אחר כך התחילו הפרעות , והערבים בלוב יצאו נגד יהודים. בשנים ההם היו פרעות של הערבים נגד היהודים. פרעות ורדיפות אלו הביאו לכך שהיהודים התחילו להתארגן. הייתה התארגנות של היהודים ולטריפולי הגיעו נציגי מישראל  שעזרו לארגן את העלייה ישראל.       
 
עלייה לארץ
אספו אותנו באניות והביאו אותנו לארץ. שמו אותנו בחיפה במחנה עולים לאחר כמה חודשים העבירו אותנו לפרדס חנה ומפרדס חנה עברנו למושב פורת. פורת היה אז מושב חדש בהקמה, מושב מעורב של דתיים וחילונים ליד כפר יעבץ. המושב הוקם בשנת 1950.  
 
במושב פורת היו לנו הרבה קרובים שהכרנו מלוב, שם נתנו לנו בית וחלקה במושב והתחלנו לעבוד את האדמה. זרענו ירקות ועבדנו בחקלאות, כל המשפחה עבדה. את הירקות שווקנו לתנובה ולשוק הסיטונאי. כמו כן היו לנו פרות וסוס גם תרנגולות מטילות ביצים. לסוס היה תפקיד חשוב בעבודה. חרשנו עם הסוס. קנינו שתילים וזרענו זרעים וכמובן השקנו את השטחים בממטרות, עד שצמחו השתילים והזרעים. חלבנו את הפרות ושיווקנו את החלב למחלבת תנובה. כל הכסף היה מגיע למזכירות הישוב במושב והם היו דואגים להעביר את הכספים בחלוקה לתושבים.
 
העשרה
פורת: "פורת הוא מושב ישראלי מעורב של דתיים וחילונים באזור השרון בין עין ורד לכפר יעבץ. נמנה עם מושבי הפועל המזרחי ומשתייך למועצה אזורית לב השרון. המושב הוקם בשנת 1950. שמו סמלי ופירושו הוא שגשוג ופוריות, כפי שמילה זו מוצגת בברכת יעקב: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן" (בראשית מ"ט, כ"ב). מייסדי המושב הם 315 עולים מחבל גריאן אשר בלוב, דרומית לבירה טריפולי. במחוז הולדתם, התגוררו במערות החצובות באדמת הטין. נשות המושב הצטיינו באריגת שטיחים".
 
תשע"ו 

מילון

מחנה עולים
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. חסרונם הגדול היה באווירה שהם יצרו: שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהממסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה. היו לכך תוצאות שליליות בתחום מוסר העבודה - צורת מחיה זו הורידה את המוטיבציה לחזור לחיים סדירים. השיטה הייתה למעמסה על התקציבים הציבוריים וכך אט אט נסגרו המחנות והפכו להיות למעברות, שבהן כל תושב אחראי לקיומו.

פורת
פורת הוא מושב ישראלי מעורב של דתיים וחילונים באזור השרון בין עין ורד לכפר יעבץ. נמנה עם מושבי הפועל המזרחי ומשתייך למועצה אזורית לב השרון. המושב הוקם בשנת 1950. שמו סמלי ופירושו הוא שגשוג ופוריות, כפי שמילה זו מוצגת בברכת יעקב: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן" (בראשית מ"ט, כ"ב). מייסדי המושב הם 315 עולים מחבל גריאן אשר בלוב, דרומית לבירה טריפולי. במחוז הולדתם, התגוררו במערות החצובות באדמת הטין. נשות המושב הצטיינו באריגת שטיחים.

ציטוטים

”בפורת היו לנו הרבה קרובים ונתנו לנו בית ומושב והתחלנו לעבוד את האדמה“

הקשר הרב דורי