מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלילות גידי במקלט בירושלים

אנחנו עובדים על הסיפור
סבתא רבתא שלי עם סבא שלי במקלט בירושלים
סיפור הולדתי. היכן נולדתי? איפה הסתגרתי? האם זה היה קשה או קל?

אני גידי קפלן יליד ירושלים. נולדתי בתאריך 29 לפברואר 1948, בבית חולים סדובסקי בירושלים. תקופה זו היא מספר חודשים לפני הכרזת המדינה, בירושלים שורר אי-שקט מוחלט. אבי מגויס לשמירות בהגנה עם כרסה בין שיניה נושאת אותי ברחמה בגאון. אכן שבועיים היה פיצוץ של מכונית תופת ברחוב בן-יהודה שנפצעו ונהרגו בו רבים.

יומיים לאחר לידתי חזרה אמי הביתה ובגלל אי השקט, יריות של צלפים, התנהגות פרעית של החיילים הבריטים, חילופי אש וקרבות רחוב החליטה אמי שאגדל במקלט של הבית יחד עם כל השכנות והשכנים שעזרו לה מאוד לכבס ולחתל… לא היו פמפרס ולא היו האגיס ובקבוקים וכל מה שאנו מכירים כיום. בנוסף לכל הקשיים בצפיפות האיומה במקלט, חוסר אוויר ואור עששיות ירושלים הייתה במצור; היה מחסור במזון לחמים ירקות ופירות שעליהם איש לא חלם אפילו. את המזון לירושלים היו מביאות שיירות שבאו מהמרכז עם חיילים בדרכים לא דרכים הביאו מזון, נפט להסקה ועוד.

סבתא רבתא שלי עם סבא שלי, גדעון התינוק, במקלט בירושלים

whatsapp-image-2017-03-26-at-12-19-05-1

עלינו לזכור וזה ישמע מאוד מוזר אבל חימום היה עם תנור נפט מאוד פרימיטיבי, הבישול היה בפרימוסים ורחצה במים חמים הייתה נעשית בכוסות מים חמים שחיממו על פרימוסים. אותם זמנים היו מאוד מאוד מאוד לא רק לנו אבל גם לזקנים שבינינו. אבל מה שהחזיק הייתה השקיקה לעצמאות שהייתה כל כך קרובה לרבים שחוו את השואה וחלמו להגיע לארץ ישראל.

אני חייב לספר לכם סיפור יוצא דופן שישמע לכם מצחיק ומגוחך אולם הוא חרוט בזיכרוני ולא ישכח עד יום מותי: להוריי היה חבר מאוד מאוד טוב שחי בת"א. כשהוא שמע שאמי ילדה בירושלים שהייתה במצור. קנה החבר חצי פח נפט ואיתו הוא בא בשיירה לירושלים, כדי שיהיה לאמי אמצעי חימום, להכין אמבט חם לעולל שנולד. דומה הסיפור קצת לסיפור פך השמן של חג החנוכה.

זה הסיפור שלי שאותו סיפרתי לאספי שלי כמורשת מדור לדור.

חובזה – חלמית

נ.ב – בוודאי מוכר לכם השם חובזה. עשב מצוי ומקובל. לידיעתכם במלחמת השחרור היות ולא היו ירקות, אכלו את החובזה וכינו אותה בשם לחם בן-גוריון שאותו היו אוכלים.

2014-05-31-02-see_pfingstberg_mannheim-rheinau-wilde_malve

"בישראל נפוצות החלמית המצויה והחלמית הגדולה (או כחולה). החלמית (הידועה כ"חוביזה", מערבית: خبّيزه, או כ"לחם ערבי") וגם כ"לחם גמדים", נודעה בארץ בכך ששימשה את תושבי ירושלים למאכל בעת המצור והרעב במלחמת העצמאות. היא גדלה בשדות בר, אזורים זנוחים, אך גם בגינות הבתים". (ויקיפדיה).

הזוית האישית

גדעון: ההשתתפות בתכנית הייתה מהנה. כל מפגש היה ממש מרגש מעניין ומהנה.

מילון

פרימוס
כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ על נפט.

ציטוטים

”"בישול וחימום היה נעשה בפרימוסים".“

הקשר הרב דורי