מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתי עולה מדמשק בתחילת מלחמת השחרור

שפרה חורב עם שלושת נכדיה.
סבתי בחתונתה, לפני 53 שנה.
סיפור על ילדות, עלייה והשתקמות בארץ בתחילת מלחמת השחרור

שמי שפרה חורב, נולדתי בדמשק שבסוריה בשנת 1941. באותה שנה אחיי הגדולים עלו לארץ בעליית הנוער והשתכנו באזור חיפה. היו לי 10 אחים אחים ואחיות (4 מתוכם אחים חורגים מנישואיו הראשונים של אבי אשר אימם נפטרה).

היה לנו בית גדול ואמיד. אמי הייתה עקרת בית ואבי היה אב בית הדין הרבני בדמשק, הוא הוסמך להיות מוהל, שוחט וסופר סתם כבר בגיל צעיר, וזה הקנה לו הרבה כבוד בקהילה. ביתנו בדמשק היה תמיד פתוח לקהילה היהודית והרבה אנשים פקדו את ביתנו על מנת לקבל תמיכה מורלית ומשפחתית מאבי.

העלייה וההסתגלות בישראל

בשנת 1947 הוריי החליטו לעלות לישראל, אבי רצה לעלות בשל אהבת ירושלים וציון ורצה לתת דוגמה לקהילתו, אמי התגעגעה מאד לילדיה הבוגרים ורצתה להתאחד עימם. יצאנו לדרך במונית מיוחדת אשר לקחה אותנו מדמשק לביירות בלבנון ומשם דרך ראש הנקרה לחיפה. בחיפה חיכתה לנו דירה באזור השוק שאחד מאחיי הבוגרים קנה להוריי ולא סבלנו את סבלות המעברה כמו חלק מן העולים. אבי הוזמן לעבוד ברבנות בחיפה אבל בתנאי שיסיר את לבושו המסורתי, זה פגע בגאוותו והוא סירב ובמהלך השנים המשיך לשמש כרב וכאב רוחני לקהילת יהודי לבנון וסוריה.

לאמי המעבר היה קשה מאד, בדמשק הם חיו בבית אמיד וגדול ובישראל הם חיו כמשפחה מרובת ילדים בדירה קטנה ובדוחק רב, מה גם שהייתה תקופת צנע בארץ. כמה חודשים לאחר שהגענו לארץ שמענו את חילופי היריות בין ההגנה לכנופיות הערביות ואז התחילה מלחמת העצמאות. היו הרוגים ופצועים רבים לשני הצדדים.

אחי הבכור שהתחנך באחד הקיבוצים, התנדב לפלמ"ח והיה לאחד מהמסתערבים הראשונים בארץ, לימים הוא גם הפך למרגל בכיר באירופה. במהלך המלחמה המשכנו ללמוד תחת מטח היריות ובמקביל אחי החורג עלה מדמשק עם ילדיו ואשתו ואני זוכרת שתרגמתי לו לעברית את כל ההתקשרות עם המוסדות, לימים הילדים של אחי החורג הפכו לפרופסורים ידועים בארץ בתחומים של היסטוריה ויהדות והם עוסקים בין היתר גם בחקר יהדות דמשק.

למדתי בבית ספר יסודי לבנות מזרחי בחיפה, בתיכון הייתי תלמידה שקדנית מאד ולמדתי לעתים אף בלילות. רציתי מאד להתגייס לצה"ל בגלל החינוך לאהבת הארץ שקיבלתי בביתי ולכן ברגע האחרון הגשתי ביטול להצהרה והתגייסתי לצה"ל בשנת 1959, שירתתי בקריה למשך שנתיים ובמקביל למדתי הוראה בסמינר למורות לוינסקי. בסיום הלימודים עבדתי בישובי ספר כמו חצור הגלילית.

בשנת 1964 נישאתי לשלמה חורב, מהנדס בניין. כעבור שנתיים וחצי נולדה בתנו הבכורה ריבה חורב, וכשהיא הייתה בת 6 פרצה מלחמת יום כיפור. לאחר מכן נולדה לימור חורב, בתי השנייה.

עבדתי 35 שנה בניהול מועדון פנסיונרים וכיום אני בפנסיה.

הזוית האישית

אילי: היה לי מאוד כיף בחוויה הזאת, ועכשיו אני יודע הרבה יותר על סבתא שלי ובקשר יותר טוב איתה.

מילון

סופר סת"ם
סת"ם-ספרי תורה ומזוזות.

ציטוטים

”איטה ברסיטו (שאני אמות, בערבית סורית)“

הקשר הרב דורי