מאגר סיפורי מורשת

סבתא, נורית צלח, צטיאט, נולדה בשנת 1935, בעיר חילה בעירק. היא עלתה בגיל 14, בשנת 1953 לישראל. היא מספרת לנכדתה טל את סיפורה, על עלייתה לארץ.

 

"הסיפור מתחיל בכך שעליתי לארץ בגיל 14, עליתי לארץ, בלי ההורים שלי. עליתי יחד עם הדוד והסבתא.

כשהגעתי לארץ, העבירו אותי לקיבוץ דפנה.

 

"מייסדי קיבוץ דפנה היו עולים מליטא, גרמניה ופולין שהתארגנו לקבוצה במסגרת הקיבוץ המאוחד וישבו החל משנת 1932 בגבעת מיכאל שליד נס ציונה. כעבור 7 שנים, כשהיא מונה כמעט 250 נפש, נערכה קבוצת ההתיישבות לעלייה לקרקע בצפון עמק החולה, וב-3 במאי 1939 הוקם הקיבוץ במקומו הנוכחי כחלק ממבצע חומה ומגדל וכראשון מבין מצודות אוסישקין. "

 

סבתא ממשיכה ומספרת: 

"המדריך בקיבוץ, רצה לשנות לי את השם לשם עברי אז הוא שינה לי את השם לשלהבת. בכל פעם כשקראו לי "שלהבת", לא עניתי . המדריך החליט לבסוף לשנות את שמי שוב והציע לי לשנות את השם והפעם לשם: "נורית" לשם זה התחברתי והסכמתי."

בקיבוץ הייתי  חברה בתנועת "השומר הצעיר". עבדתי בהתחלה בפרדס. כשהמדריכים ראו שהעבודה בפרדס קשה לי, אז העבירו אותי לעבוד בחדר האוכל. אני זוכרת, שלפעמים היינו צריכים לקום מאוד מוקדם כדי להכין  לשומרים את השתייה והאוכל. בקיבוץ דפנה גרתי במשך שלוש שנים.

 

לאחר שלוש שניים, הוריי עלו לארץ ועברנו לגור ביחד בכפר סבא.

 

קיבוץ דפנה: "מייסדי קיבוץ דפנה היו עולים מליטא, גרמניה ופולין שהתארגנו לקבוצה במסגרת הקיבוץ המאוחד וישבו החל משנת 1932 בגבעת מיכאל שליד נס ציונה. כעבור 7 שנים, כשהיא מונה כמעט 250 נפש, נערכה קבוצת ההתיישבות לעלייה לקרקע בצפון עמק החולה, וב-3 במאי 1939 הוקם הקיבוץ במקומו הנוכחי כחלק ממבצע חומה ומגדל וכראשון מבין מצודות אוסישקין.".

 

תשע"ה