מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייה למולדת

סבתא אסתר ואוריין
בכורי ואני
סבתא אסתר מספרת לי...

בזמנו העליה לארץ היתה סגורה, זה אומר ששלטונות מרוקו, לא נתנו ליהודים לעזוב את המדינה.
היהודים, פעילי העליה, הזמינו את יהודי קזבלנקה לבוא למקום מסתור ושם נערכו הרשומים וההודעות.
 
"מתי אפשר לעזוב את קזבלנקה" אבי שמר בסוד ורק שבוע לפני העליה, שיתף את אמא בסוד.
בדרכנו לארץ באוניה בשם (נגבה) באיזה שהוא שלב האונייה עמדה לטבוע ואכן כמעט וטבענו. 
יום שלם שמענו את הצפירות שהיו באוניה. זכור לי היטב איך הגברים התפללו.
בסופו של יום עברנו זאת בשלום.
 
בחיפה קיבלו אותנו בריקודים ובשירה בשיר(הבה נגילה). הסיעו ואותנו למחנה מעבר בשם "שער עליה" ואחרי שלושה חודשים של תלאות והסתגלות עברנו למעברה, שזאת היתה מהמורה (מיכשול) בפני עצמה.
במעברה לא היו מים. בשביל לשתות מים, היה צריך להרתיח או לקנות ממשאית לפי דליים.
 
אבי ז"ל עבד 12 יום בחודש (זאת היתה אז המכסה הכי גבוהה) ומזה היה צריך לפרנס 5 ילדים+אישה+אמא.
באיזה שהוא שלב, באו מהקיבוץ שליחים ושכנעו את אבי לשלוח את אחי ואותי לקיבוץ. אבי עם יושרו לא האמין שיש בארץ הבדלים בין יהודים דתיים לחילוניים.  בשל כך, לא היה משנה לו לאן אנחנו הולכים ואמר משפט  מפורסם שמלווה אותנו מאז "כולנו יהודים".
 
כשאבא התחיל לעבוד בפרדם (באופן קבוע) בא לקיבוץ וביקש לקחת אותי בחזרה הביתה. עלית הנוער הציעה לו עבורי 120 לירות לחודש, הוא מאוד מאוד נעלב! ואמר "מה אני מוכר את ילדיי?"
 
לימים, מאוד רציתי ללמוד בבית ספר תיכון "מקווה ישראל" אבל לא הייתה אפשרות, בגלל שזה היה מאוד יקר.  
 
התקבלתי לעבודה בקונדיטוריה בצפון תל אביב. מצבנו הכלכלי השתפר וכמובן שתמכתי מאוד במשפחתי. במסגרת העבודה למדתי מקצוע ובזכותו התפרנסנו יפה מאוד.     
 
בכיר ליבי
לימים הכרתי את בכיר ליבי. הכרנו בטיול לסדום.
לאחר שלוש שנים של היכרות התחתנו. בהתחלה היו לנו שני ילדים וחשבנו שזה מספיק. לאחר כמה שנים, מצבנו הכלכלי השתפר מאוד והבאנו עוד שלושה ילדים לעולם.
 
תמונה 1 
 
קריירה
במשך השנים אני ובעלי התקדמנו מאוד בקריירה. בשלב מסוים, הוצע לי  לעבוד בתור שפית במלון, אבל וויתרתי על העבודה הזאת מפני שזה היה כרוך במשמרות ערב  ולא רציתי לעזוב את הילדים לבד בבית.
בעלי התמנה למנהל חברת תובלה בחברה שהוא עבד.
לאחר שנים רבות, עשיתי הסבה לסייעת פדגוגית  ועבדתי בבית ספר רבין בשוהם, כמו כן ,עברנו לישוב.    
 
לסיכום
לאור ניסיון החיים שלי, המסקנה היא, שרק האמונה, הדבקות במטרה והחינוך מבית אבא, לא להזדקק לזולת, הביאנו עד הלום. הכוחות שלנו היו משותפים ולא הזדקקנו לדבר, להפך, אנחנו עזרנו למשפחה.
 
תשע"ו, 2016 

מילון

קונדיטוריה
חנות העוסקת במכירה קמעונאית של מוצרי מגדנאות - דברי מאפה מתוקים .

ציטוטים

”מוגרן מורגן זוגת אלה לויטה נור נישט הוייתא- מחר מחר אומר העצלן, רק לא היום “

הקשר הרב דורי