מאגר סיפורי מורשת

 

 

לפני שהתגייסתי עבדתי בקיבוץ גבולות שבנגב בלול תרנגולות, למדתי בקיבוץ, כי הייתי בוגרת בית ספר חקלאי בכפר הירוק. כשנתיים עבדתי בלול, מאוד נהניתי, ולמדתי הרבה על עולם התרנגולות, והטיפול בהם.

 

בהמשך, אחרי שסיימתי את השירות בצבא, חזרתי לתל אביב לבית הורי, ונרשמתי לסמינר מורים לאומנות. בשנת 1991 הלכתי לאוניברסיטת "בר אילן", ולמדתי "שילוב המחשב בהוראה". 22 שנים הייתי מורה למחשבים בחט"ב "קלמן" שברמת השרון.

 

עליתי לארץ בשנת 1947, לפני קום המדינה. אבא שלי היה חייל בצבא הבריטי ולכן קיבלנו רשות לעלות לארץ בצורה לגלית. בהמשך אבי גויס לצה"ל, והיה קצין. הייתי בת 9, עליתי עם אימא ושתי אחיותיי. עם העלייה הגענו לגבעת שמואל, כי שם אבי קיבל דירה. התחלתי ללמוד בכיתה ג'. נקלטתי מהר מאוד, זאת הייתה כיתה קטנה מאוד כ- 12 ילדים, מורה שקיבלה אותי בחיבוק גדול, וגם הילדים. הם עזרו לי לרכוש את השפה ולהשתלב בחברתם. בן הזוג שלי, חיימק'ה גר בשכונה ואחותי הבחורה, הזמינה אותו אלינו לליל הסדר. אחרי מספר שנים פגשתי אותו באוטובוס, והוא מאוד התפלה שאני כבר סיימתי צבא, וכל כך גדלתי. התחתנו ב שנת 1960 הייתי בת 22. החתונה נערכה בתל אביב, הטקס היה צבאי כי, חיימק'ה היה פצוע צה"ל רב צבאי ערך לנו את החופה והקידושין. 

 

בשנת 1961 נולדה טל בתי הבכורה, ובשנת 1965 הצטרף יואב למשפחה. אני הייתי בת 23 וחיימק'ה היה בן 30   בצבא הייתי חיילת קרבית, בחייל הנח"ל. אחרי הטירונות עלינו להיאחזות "שיבטה". אני עברתי השתלמות בהפעלת מרגמות, ושימשתי כגרמית על מרגמה 81.

 

בתור ילדה חוויתי את מלחמת העולם ה-2, אבל למזלי הייתי ילדה מאוד צעירה, לכן הרבה לא זכור לי.אימא הצליחה לברוח מעיר הולדתי בפולין, לסיביר שברוסיה, וכך היא הצילה אותנו. אבי היה בצבא. ואחי הבכור שירת בצבא רוסי, ונפל בקרב והוא בן 17 שנים. הוא קבור בקבר אחים באוקרינה.

 

יש לי בת ובן. מהבת יש לי שני נכדים בנים. ומהבן יש לי 3 נכדים, שני בנים ובת. סך הכול 5 נכדים. הבת והנכדים מתגוררים במושב עין שריד, והבן והנכדים גרים בשיכון דן תל אביב. בכל מפגש אנחנו שרים ומנגנים בכלים שונים. כל בני המשפחה מנגנים, הנכדים על הגיטרה והתופים, אבא פסנתרן, אימא זמרת, בני הדודים גיטרה ופסנתר ( שניהם גיטרה ופסנתר). תמיד מאוד שמח והרבה רעש. פעילויות מיוחדות: פעם בשבוע אני מתנדבת במרכז שיקום "רעות",  אני עובדת עם המחשב ככלי לשיקום החולים. פעם נוספת, אני מתנדבת ב"עלם", עם נוער בסיכון.    

 

אירוע מכוננן שהיה בחיי, חזרתו של בני, ומשפחתו מארצות הברית, ועליתם לארץ בשנת 2010. אני גאה שכל בני משפחתי גרים, וחיים במדינת ישראל. יצאתי לגמלאות, אני מתנדבת, תורמת לחברה, עוזרת בגידול הנכדים הצעירים, נהנית בחברת חברים, לומדת אומנות, ומוזיקה.