מאגר סיפורי מורשת

ראינו: אורן רוזנמן ועמרם אורי

מרואיין:אמציה תבואה   

 

"עין חוסוב", מעיין בערבה, בצומת "דרך הערבה" (דרך האורך, מים-המלח למפרץ אילת) והדרך מבאר-שבע דרך "מעלה עקרבים" להרי אדום (פטרה). ליד המעיין היה ישוב בימי המקרא ומחנה צבאי לאורך כל התקופות גם בתקופת השלטון העות'מני והבריטי. הבריטים הקימו במקום מחנה צבאי קטן ועשו שימוש באבני מבנים מתקופות קדומות.

במלחמת השחרור במסגרת "מבצע לוט" המקום נכבש ע"י צה"ל, בהמשך מוקמה בו יחידת משמר ששמרה על הגבול עם ירדן לאורך הערבה, ואבטחה את התנועה לאילת.

                                                       

בשנת 1965 הוצבתי כקצין בסיירת הדרוזית (1) , ב"משמר חצבה". הפעילות כללה סיורים בערבה,             לאורך הגבול עם ירדן, סיורי פנים בנגב (שהיו למעשה טיולים מקסימים), מארבים, ואבטחת התנועה לאילת. מניעת ירי על המכוניות בעיקר בלילות. הרכבים שלנו היו קומנדקרים וג'יפים, רכבים המאפשרים נסיעה גם בשטחים עם עבירות קשה.  מידי פעם היה מגיע מטוס "פייפר", נוחת ליד המשמר ואוסף אותי לביצוע סיור מהאוויר בנגב ולאורך הערבה.

 

בחורף 1965 הוקמה היאחזות חצבה ע"י גרעיני נח"ל (2), חיילי וחיילות ההיאחזות החלו לעבד שטחים חקלאיים בערבה, בלילות סייעו לנו בביצוע מארבים ובנקודות שמירה לאורך דרך הערבה.  

 

באחד הימים, במהלך סיור גילינו עקבות של שלושה, שחצו את נחל הערבה ממזרח מכיוון ירדן, לעבר נחל עידן. התחלנו "לרוץ על העקבות", כלומר לנסוע בהתאם להנחיות הגשש, כדי ללכוד אותם.  כעבור דקות אחדות הגשש הציע להפסיק את המרדף. אמר בביטחון שאלו עקבות של שלושה נחלאים  מהיאחזות, שיצאו כנראה לטייל בלי רשות. הסביר שהם משתמשים בנעלים גבוהות ממוסמרות, כפי שחיילי הנחל נהגו לנעול באותה תקופה, ושיש גם עקבות "נעלי גולדה" נעלים שהחילות נעלו, ואשר קיבלו את שמן בזכות הנעלים של גולדה מאיר, "שרת העבודה". הפסקנו את המרדף.

בערב בתום הסיור, עברנו דרך חדר האוכל של ההיאחזות, הגשש הראה לנו שגם בהיאחזות קל לזהות את העקבות הללו.  כעבור זמן קצר החיילת מאותה שלישיה (שמאוד מצאה חן בעיני) נתפסה שוב מטיילת רחוק מחוץ להיאחזות, נשפטה ונשלחה לכלא לתקופה קצרה.

באותה תקופה התאהבתי בשלשה תחומים :

א.     התאהבתי ב"חיי השטח", לכל הפרנסות בהן עסקתי, היה קשר הדוק לפעילות שטח.

ב.     התאהבתי בטיסות (סיורים בערבה), לאחר מלחמת ששת הימים התגייסתי שוב לצבא

        עברתי קורס טיס הפכתי לטייס בחיל האוויר,

ג.      והכי התאהבתי… נישאתי לחיילת השובבה עליה סיפרתי, הסבתא של אורן.                                          

 

                                     ———————————————————————–

(1)   הסיירת הדרוזית (יח' 299) כללה בעיקר חיילים לא יהודים, המירב – בני העדה הדרוזית, תושבי כפרים בגליל, חלקם צ'רקסים, עדה מוסלמית שהתורכים הגלו מהקווקז במאה התשע עשרה למזרח התיכון. ומיעוט חיילים נוצרים, הסיירת הדרוזית היוותה את הכח העיקרי בנגב למשימות בטחון שוטף,  מאז מלחמת השחרור ועד מלחמת יום הכיפורים.

(2)   "גרעיני נח"ל" , גיוס חניכי תנועות נוער בנים ובנות לצבא, להקמת האחזויות התיישבות חקלאית, כאשר החיילים עוסקים בשני תחומים עיקריים, שמירה באזורי ספר, ופיתוח חקלאות. מירב ההיאחזויות אוזרחו בהמשך והפכו לקיבוצים או מושבים חקלאיים.מצורפות תמונות מאותה תקופה     

     

 

 

איור "משמר חצבה" יח' 299 שנת 1965, המשמר התמקם במבנים שהבריטים הקימו, על חורבות מצודה תורכית, מאבנים שנלקחו מחורבות מבצר נבטי שהוקם על אתר מצודה מקראית….

 

 

תשע"ו