מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי לודמילה קוחנובר, נולדתי בברית המועצות.

כשהתחלתי ללמוד בבית הספר היו לנו שיעורי ספורט. אני אהבתי את השיעור הזה ובמיוחד כדורסל. השתתפתי בטורנירים בין בית הספר שלנו מול הבית ספר השני. כמה פעמים זכינו במקום ראשון וקיבלנו גביע. כשהתבגרתי כל המשפחה שלי אהבה ספורט כמו: מסלולים בתוך יער עם אוהלים. דגנו דגים ובישלנו אותם מעל האש.

אהבתי מאוד את השיט על הנהר. שטנו בנהר על סירות גדולות שמכילות 6 אנשים. אנחנו חתרנו מתחנה לתחנה. בדרך אם ראינו עיר או יישוב, ההינו עוצרים קושרים את הסירה והולכים לבקר בעיר, לאתרים או למוזיאון בעיר. את הפעילות הזאת עשינו בתקופה שלמדתי באוניברסיטה.

אחרי  סיום הלימודים באוניברסיטה, התחלתי לעבוד, אבל עדיין המשכתי לעשות פעילות ספורט. כל המשפחה שלנו, גם אנחנו וגם הבן שלנו, בזמן הפנוי תמיד אהבנו לעשות ספורט. היינו הולכים לאיצטדיון לראות איך קבוצות כדורגל משחקות ביניהם ובחורף הלכנו לראות משחקי הוקי קרח.

את האהבה לספורט המשכנו גם פה בארץ. אני והמשפחה שלי, הילדים והנכדים כולנו עושים ספורט. אני ובעלי פעם או פעמיים בשבוע עושים "הליכה סקנדינבית" או הליכה מהירה. הבן שלנו אוהב הליכה מהירה, אשתו עושה יוגה. גם הנכדים, הילדים שלהם עושים ספורט: הבן הבכור משחק כדורגל בקבוצת הכח עמידר רמת גן. הבת עושה התעמלות קרקע.

אנחנו ממליצים לכולם לעשות ספורט כמה שאתם יכולים זה עוזר לבריאות ומעלה את המצב רוח.

הזוית האישית

לדעתי תכנית זו עוזרת לנו לילדים להכיר יותר את העבר של המבוגרים.

לדעתי הקשר הרב דורי זו תוכנית מצויינת