מאגר סיפורי מורשת

שאול לוי – סבי מצד אבי

סבי נולד בבולגריה בעיר הבירה סופיה בתאריך 7.1.1946 (חג המולד של הנוצרים). אביו אברהם לוי היה סנדלר וסוחר. בבית הוריו דיברו בולגרית ולדינו (שפה שהיהודים דיברו ביניהם כדי שהגויים לא יבינו). לסבי יש שני אחים הבכור ישעיהו לוי והאח הצעיר סיוון לוי ז"ל.

סבי מאוד משתדל לשמור על מסורת משפחתו, לתת שמות על שם סבא או סבתא או שמות מהתנ"ך, גם בביתם, במהלך החגים, יש מאכלים מסורתיים.

הוא מספר שלפני השואה בדרך כלל התייחסו טוב ליהודים בסופיה, ובזמן השואה המלך נתן לגרמנים רק לתת ליהודים עבודות ולא לקחת אותם למחנות. הוא עלה לארץ בשנת 1948 כשהיה בן שנתיים וגר במעברה בפרדס חנה ולאחר שבוע  משפחתו עברה ליפו.

בתור ילד אהב לשחק, לבנות  קורקינט משני לוחות עץ, קולגרים (מסיו), ואת הציר הוא היה בונה אחרי שהיה מפרק את החלונות. בילדותו אהב לגדל ציפורים ולטפל באקווריום שלו.  בכל שנה הם היו בונים סוכה, בגיל 9, בזמן הבנייה של הסוכה הוא היה צריך להביא סכך, אז וטיפס על חומה לעבור מבית הקברות (שהיה קרוב לביתם) וכאשר הוא העביר את הענפים התפרק בלוק מהחומה וסבי נפל מחומה בגובה של מטר. לאחר הנפילה איבד את ההכרה, ולמזלו אחיו הבכור חזר מהצבא וישר רץ לטפל בו וכך במשך שבועיים שלוש עקב הנפילה הוא קיבל זעזוע מוח והוא ראה הכול כפול.

סבא למד בבית ספר "יושבי ציון" ביפו.  בנעוריו למד בבית ספר מקצועי בערב (לאחר כיתה ח').

בצבא שירת בקרייה בתור חייל סדיר. הוא השתתף מלחמת יום  כיפור, ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה ובמבצע ליטני.

סבא הכיר את סבתי בזמן טיול במושב בית הלוי ששם סבתי הייתה גרה. הם יצאו במשך 4 שנים והתחתנו בבית הכנסת בתל אביב בתאריך 19.3.1968.

כשנולדתי סבי הרגיש שמחה ואושר רב. סבי מספר שהוא היה מאושר עד אין קץ. סבי אומר עליי שאני נכד אהוב ואני ילד ששם לב לדברים, שאני אמין ומבין את הסביבה ומתייחס בעדינות לכולם. לאורך כל הדרך אני מביא להם נחת ובכל פעם שאני נפגשים איתו הוא שמח ומאושר וגם שהוא לא מדבר איתי, הוא שואל אלי ועל אחיותיי.

הזוית האישית

סבי מאחל לי את כל הטוב שבעולם ומאחל לי שכל מה שאבקש יתגשם יום אחד קודם.