מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור ילדותי סיפורה של המדינה

סבתא שרה
סבתא שרה בת שנה וחצי בשדרות רוטשילד ת"א
סבתא שרה מספרת על ילדותה בתקופת קום המדינה

זו השנה השנייה בה אני לוקחת חלק ומשתתפת בתכנית הקשר הרב דורי: בשנה שעברה, העליתי את סיפורו של אבי משה בילו ז"ל: הקרב על רמת רחל ומחלתו של אבי בקדחת המערות.

השנה אני יושבת שוב יחד עם נכדי, עתה כאשר אנו מתעדים את סיפור ילדותי נעורי ובגרותי אני חשה כאילו עברתי בתעלת זמן תקומת המדינה כל המלחמות שעברה המדינה מאז היותי ילדה, בגרותי וזקנתי שירות בצבא שירות בעלי, ילדי ונכדי. בצבא מלחמת קיום שלא נגמרת ומעבר לזה חוויתי קרבה לא רגילה לנכדי הצעיר הוא הקשיב ולימד אותי הרבה דברים במחשב שאני לא ידעתי, לשמחתי שנינו יצאנו נשכרים.

סיפור ילדותי סיפורה של המדינה

נולדתי בשנת 1935 וגדלתי בתל-אביב. לאבי שלום שהיה מהנדס ולאמי הניה שהייתה עקרת בית.

סבא שלום, סבא רבה יואל וסבתא הניה

img_7662-1024x768

לסבי וסבתי הייתה מסעדה ברחוב בלפור ואמי הייתה עוזרת להם. בבית דיברנו עברית, עם סבא וסבתא דברתי יידיש. אבי עבד במחנות הצבא הבריטי והיה מגיע לעיתים רחוקות הביתה.                                               

סבתי

את ילדותנו בילינו ברחוב במשחקי רחוב וחצר: רכבנו על אופניים, גלשנו על סקטים ושחקנו מחניים. למדתי בבית ספר עממי שנקרא ביה"ס "בלפור". כך עברו עלי ימי ילדותי, עד שיום אחד ראיתי את השכנים מתאספים אצלנו בבית. כאשר לכל אחד עיפרון ונייר וכולם ישבו מול הרדיו הגדול שהיה בביתנו. באותם ימים לא בכל בית היה רדיו ואילו לנו היה ולכן ההתכנסות הייתה בביתנו. אותי הושיבו על הספה ובקשו ממני לא להפריע, אז החלה ספירת הקולות בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. כשהסתיימה הספירה הסתבר שיש לנו מדינה.

img_7666-e1493142702453-768x1024

האורות נדלקו בכל הבתים ברחוב בלפור וכולם רצו במעלה הרחוב. אבי הרכיב אותי על כתפיו ורצנו לכיוון ככר "מגן דוד" שהיום הנה הכניסה לשוק ה"כרמל" מכיוון רחוב אלנבי. כולם רקדו שרו והתנשקו. הייתה אווירה של שמחה סוחפת, אנשים ברכו זה את זה, התנשקו, התחבקו, הייתה זו שמחה פורצת גבולות. חזרנו הביתה ואז לפנות בוקר התחילו היריות מכיוון יפו. פרצה מלחמת ה"עצמאות".

סבתא שרה בת שנתיים, הדודות ויהודה מהבריגדה 15/03/1943

img_7664

ביה"ס "בלפור" הפך לבית חולים מאחר והיה קרוב לבית חולים "הדסה" ואילו אנו התלמידים למדנו במשמרת שנייה אחה"צ למשך שעתיים, בבית הספר "אחד העם"(קשה לומר שלמדנו באותה שנה). לא היו מקלטים ובכניסות הבתים הגנו אנשים על עצמם באמצעות שקי חול. בד"כ הפצצה הייתה נופלת ורק לאחר מכן הייתה אזעקה.

יום אחד כאשר שחקנו ברחוב, שמענו פיצוץ ואזעקה שמעתי אנשים צועקים וראיתי אנשים סוחבים חלקי גופות לכיוון בית חולים "הדסה" קפאנו במקום מאחר והמראה היה מזעזע. הייתה זו ההפצצה על התחנה המרכזית בתל אביב ועל רחוב מאז"ה  ועל הרחוב בסביבה.

המצב הכלכלי באותם ימים היה קשה. אוכל חולק בנקודות: היו נקודות ללחם, חלב, בגדים. כל משפחה קבלה נקודות ע"פ מספר האנשים במשפחה. תקופה זו נקראה תקופת הצנע. השר שהכריז על הצנע היה דוב יוסף. בתקופה זו פרח השוק ה"שחור". אמי נסעה למושב לקנות ביצים ומחביאה אותם בבגדיה. חמאה קנתה אצל גברת ולובלסקי ברחוב שאול המלך ליד שוק "בצלאל".

למרות כל הקשיים למדתי בגימנסיה הרצליה ואח"כ בסמינר "לוינסקי" מאחר והורי חשבו שמקצוע והשכלה זה דבר חשוב. במבט לאחור, אני שחייתי בתקופה מאוד מעניינת וגורלית בהיסטוריה של מדינת ישראל ועם ישראל. כילדה, כנערה, כאשה, כאמא וכסבתא ליוויתי את החיילים שלי לכל המלחמות, אני יודעת מה זו שמחה שיש לנו מדינה אבל אני זוכרת את הקשיים שבדרך.

מוזמנים לעיין בספר הדיגיטלי: ההיסטוריה הפרטית שלי מילדות לבגרות

קישור לסיפור: "סבתא הצברית"

קישור לסיפור: הקרב על רמת רחל ומחלתו של אבי בקדחת המערות

 

הזוית האישית

שרה בילו: לא לכל סבתא ניתנת ההזדמנות לספר לנכדיה וילדיה על ילדותה וכאן ניתנה לי האפשרות לספר על הילדות שלי, שנתנה לי מבט אישי על התקופה ההיסטורית בה חייתי, בתור בן אדם או ילד. לא שלא ידעתי שאני חייה בתקופה של מאורעות היסטוריים. עתה כאשר אנו מתעדים את סיפור ילדותי, נעורי ובגרותי אני חשה כאילו עברתי בתעלת זמן תקומת המדינה כל המלחמות שעברה המדינה מאז היותי ילדה, בבגרותי וזקנתי שירות בצבא. מסכת חיי במלחמת קיום שלא נגמרת. מעבר לזה חוויתי קירבה לא רגילה לנכדי הצעיר שישב לידי והקשיב ולימד אותי הרבה דברים במחשב שאני לא ידעתי. לשמחתי שנינו יצאנו נשכרים.

מילון

בריגדה יהודית
הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות "חטיבה יהודית לוחמת" או בראשי התיבות, "חַיִ"ל", וכן בשם "הבריגדה העברית", ובפי רבים, בקיצור "הבריגדה") הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

ימי / משטר הצנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה. להמשך קריאה בנושא - היכנסו לכתובת הבאה... http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/israel-collection/israeli_food/Tzena/Pages/Tzena.aspx

ציטוטים

”חייתי בתקופה מאוד מעניינת וגורלית של מדינת ישראל ויודעת מה זו שמחה שיש לנו מדינה.“

”אני יודעת מה זו שמחה שיש לנו מדינה אבל אני זוכרת את הקשיים שבדרך.“

הקשר הרב דורי