מאגר סיפורי מורשת

סבא ראובן השתתף השנה יחד איתי בתכנית הקשר הרב דורי. במפגשים שלנו ראיינתי את סבא, שאלתי אותו שאלות שעיניינו אותי. בין כל הסיפורים יש אירוע מאוד משמעותי בחייו עליו הוא סיפר לי: האירוע שבו נרצח אבא שלו, סבא רבא שלי.

סבא רבא, אבא של סבי רחמים נרצח, באזרבייג'ן סבא מספר:

"אבא שלי היה חייל בצבא קבע של אזרבייג'ן. אנחנו גרנו עם המשפחה של אימא שלי במעין בניין גדול אחד עם חצר משותפת. בשנת 1951, כשהייתי בן 13, המשפחה של אימא שלי רצו לעלות לישראל ואימא שלי לא רצתה להפרד ממשפחתה. היא ביקשה מאבא שלי שנוציא פספורט כדי שאם נחליט גם לעלות לישראל לא תהיה לנו בעיה. אבא שלי לא כל כך רצה אבל בסוף הסכים. הוא השתכנע והלך להוציא לנו פספורט.

אני לא יודע מי סיפר, אבל המפקדים של אבא שלי שמעו שהוא מתכנן לעלות לישראל. הם קראו לו בוגד והיכו אותו מכות קשות מאוד עד שהוא התמוטט. אנחנו לא ידענו מכל זה כי זה קרה במחנה הצבאי.

ערב אחד הגיע אחד השכנים להודיע שאבא בבית חולים ושהוא מבקש שנבוא לבקר ונביא לו בגדים להחלפה. למחרת, השכם בבוקר, יצאנו לדרך. הלכנו ברגל שעות ארוכות, בדרך נתקלנו במכרים ששאלו לאן פנינו מועדות וכשסיפרנו שאנחנו הולכים לבית החולים לראות את אבא הם התחילו לבכות. הבכי שלהם בישר לנו רעות, האצנו את הליכתנו עד שהגענו אבל אז טרטרו אותנו ממקום למקום ולא נתנו לנו לראות את אבא. בסוף סיפר לנו מישהו שאבא לא יכל לסבול את הכאבים, קרא "שמע ישראל" ועצם את עיניו. הוא נפטר עוד לפני שהגענו לבית החולים.

כשביקשנו לראות את גופתו נמסר לנו שהוא כבר נקבר בבית הקברות הצבאי. לא רק שלא ראינו אותו לפני שנפטר גם קברו אותו ללא ידיעתנו. נאלצנו לשלם כסף על מנת שיוציאו את גופתו של אבי מהקבר ויעבירו אותו לקבורה בבית קברות יהודי.

אני חושב שזה בעצם היה האירוע הכי קשה, טראומטי ומשמעותי בחיי. הוא השפיע עליי רבות. הרי אם אבי היה נשאר בחיים כנראה שהייתי יכול לספר לך על חוויות אחרות, שמחות יותר. אם אבי היה נשאר בחיים, אימא שלי לא הייתה נאלצת לעבוד כל כך הרבה ואני יכולתי להתפתח לכיוונים אחרים.

אבא שלי נפטר בשנת 1951 כשאני הייתי רק בן 13. לאחר מותו אימא שלי החליטה לעלות לישראל עם משפחתה ועשינו עלייה כבר באותה השנה.

הזוית האישית

סבא רחמים ראובן: אבא שלי נפטר בשנת 1951 כשאני הייתי רק בן 13. לאחר מותו אימא שלי החליטה לעלות לישראל עם משפחתה ועשינו עלייה כבר באותה השנה.